נשק זה לא משחק

טליה

הוא הוריד את חולצתי.
ושכבנו אחד ליד השני.
"אני לא באמת יוצאת עם דוויד, אמרתי את זה כדי שתעזוב אותי" אמרתי
"אני יודע, ואני שמח שזה לא נכון" אמר עם חיוך וחייכתי חזרה.
"אתה לא תפגע בו נכון?" שאלתי
"את דואגת לו?" שאל מבולבל
"אני דואגת לכולם מאז שגיליתי שאתה עובד שם" אמרתי והוא הנהן
"אל תדאגי, מלאך שלי אני ו העבודה שלי לא נפגע בו כל עוד אתן לא יוצאים ביחד" אמר וצחקתי מאט.
"בסדר" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אני צריכה להתקלח" אמרתי והוא הנהן
"לארח לך חברה?" שאל
"מייקל!" קראתי בקול כועס.
"אוקיי, רק שאלתי" אמר מרים עדיין חף מפשע.
נכנסתי למקלחת מורידה את מכנסי וההלבשה התחתונה ונכנסת למקלחת.
שמתי דלת נסגרת והנהנתי שמייקל יצא.
פתחתי את המים והתחלתי להתקלח.

יצאתי מהמקלחת שמגבת סביבי, אני הולכת לדלת ונועלת אותה, חוזרת לארון ופותחת אותו מעיפה את המגבת ממני ורואה את מראה בדלת הארון ובכי מתחיל להציף את עיניי שאני רואה את הצלקות שיישארו אולי לתמיד.
לבשתי הלבשה תחתונה ופיג'מה וישבתי על המיטה, בוכה.
תקתוק נשמע.
"כן" אמרתי מושכת את אפי האדום.
הדלת נפתחה וראיתי אותו.
אוטומטי עלה לי חיוך על הפנים.
"מה אתה עושה פה לוק?" שאלתי שראיתי לידו מזוודה.
"חזרתי" אמר וצרחה של שומר יצאה ממני קפצתי עליו והוא חיבק אותי.
"תיאה אני מציע לך לעזוב אותי לפני ששנינו ניפול" אמר וצחקתי ירדתי ממני וחיבקתי אותו שוב.
"רגע, ראית את כל האנשים למטה?" שאלתי
"כן באתי לשאול אותך בדיוק מי הם" אמר
"אממ.... אבא שלי עובד בשבילם ומסתבר שגם מייקל" אמרתי נזכרת בזיכרונות ששמעה בורחת ממני.
"היי למה את בוכה?" שאל עוזב את התיקים ומזוודה ומוחק את הדמעה שירדה לי.
"כלום, נזכרתי במשהו" אמרתי
"רוצה לספר?" שאל
"לא תודה" אמרתי והוא הנהן מבין
אחרי כמה דקות של שקט קפצה לי הרעיון.
"מתנות?!" שאלתי בתקווה ואזהרה.
"מצטער" אמר מגרד בעורפו.
"לא הבאת מתנות, לא הבאת לי מתנה, אל תדבר איתי, אני כבר לא מכירה אותך" אמרתי מסובבת את גבי אליו.
"נוו סליחה, אבל יש לי משהו קטן עם בא לך?" שאל
"שוקולד?" שאלתי בצפייה.
"יותר טוב" אמר מוציא משהו מהכיס וזורק לי אני מתוך רפלקס תופסת.
"מפתחות?" שאלתי אומרת מחזיקה בצרור ומביטה במפתח בסימן שלה.
"זה המתנה, לוק אתה גרוע בבחירת מתנות" אמרתי עם הפרצוף הזה- 😑😒
"כן אבל המפתחות זה של זה" אמר הולך לחלון.
קמתי הולכת לחלון בצפייה שיהיה משהו מגניב או יפה.
"של מה?" שאלתי לא רואה כלום.
"רגע" אמר ולפתע הגיעה מכונית למבורגיני לבנה, בחור יוצא משם ושורק עלינו ומנופף.
"תתחדשי" אמר והבטי בו בהלם.
"אהה" צעקתי מאט חזק
"יש לך רישיון?" שאלתי
"כן" אמר
"יופי" אמרתי תופסת בידו מעיפה אותו מהחדר שאני מקפצת לי .
עוברת את כולם בהתרגשות ויוצאת מהבית רצה למכונית שאילו היא השוקולד הכי מושלם ביקום.
אני צורחת שוב מכניסה את לוק למכונית ואני נכנסת למושב לצד הנהג.
"אהה, סע!" אמרתי צורחת.
"בסדר, רק תירגעי הרגת לי את האוזן" אמר
"נוו" הפצרתי בו ו הוא מהר התחיל תעביר להילוך קדמי.
קפצתי על המושב בהתרגשות שעשינו סיבוב בשכונה.
הגענו חזרה לבית שאנחנו יוצאים מהרכב המדליק הזה והוא מושיט לי דף מקופל.
"מה זה?" שאלתי
"השיעורי נהיגה שלך" אמר וחייכתי יותר, בחיים לא חייכתי ככה.
קפצתי עליו ו חיבקתי אותו שרגליי סביבו אחרי שנרגעתי ירדתי ממנו ונשקתי ללחי שלו.
"תודה, תודה, תודה. תודה....." לא הפסקתי לומר.
"בסדר חופרת!" צעק וחייכתי התקשרתי לכולם שיבואו אליי כי לוק הגיע.
נכנסנו לבית רואה את כולן עדין פה.
מייקל הסתכל עליי במבט שואל וחייכתי אליו.
סימנתי לו שאן הוא רוצה לדעת למה אני למעלה.
"סליחה" אמרתי ועולה.
שלוק מתיישב על הפוף הורוד שלי ליד מיטתי ואני על המיטה באים להדליק טלוויזיה שמייקל נכנס.
"מה קרה את שמחה כל כך?" שאל מייקל בחיוך
"אהה!, אתה לא מבין משהו חזר מחו''ל וקנה לי למבורגיני" קפצתי על מייקל בחיוך.
"למה לא ביקשת איתי קונה?" שאל
"מה זה משנה, לוק חזר" אמרתי והוא הנהן עם חיוך
"מה קורה גבר" אמר מייקל ללוק.
"בסדר מה איתך ועם טליה נפרדתם?" שאל ומייקל נראה קפוא.
"מי?" שאלתי לא מבינה.
"טליה, חברה של מייקל, או אקסית" אמר לוק.
"שמענו שמשהו חזר!" נשמע קול של בקי פותחת את הדלת בהתרגשות.
"מי זאת טליה מייקל?" שאלתי ובקי שעצרה את כל השמחה שלה והבינה שקורה משהו
"מה קרה?" שאלה בקי ללוק סימן לה שלא.
"בקי את יודעת מי זאת טליה?" שאלתי והיא שתקה.
"מישהו מוכר לספר לי מי זאת?!" צעקתי
"טליה היא האמא של הבת שלי" אמר מייקל ועולמי התהפך למייקל יש בת!
ועוד ממישהי אחרת?!

אהבתם?
רוצים המשך?

⭐תעשו הצבעה⭐