2 פרק

684 34 0
                                    

ראיתי זגורי אמפריה ושמעתי צלצול בדלת.

''רגעעעע'' צעקתי וירדתי במדרגות.

''מיזה?'' שאלתי.

''זה ליעם.'' 

ליעם? מה?

פתחתי את הדלת וראיתי את דניאל עומדת מאחורי הדלת ונקרעת מצחוק.

''יסתומה נבהלתי.'' צחקתי איתה

''איך האמנתתתתת '' היא צחקה והלכה למטבח לראות מה יש לאכול.''

דניאל ממן היא החברה הכי טובה שלי מכיתה א'.

היא גרה איתי. לא גרה גרה,, היא פשוט מבלה כאן המון. היא בת משפחה פה.

''בקיצור, שומעת?'' היא שאלה אותי וידעתי שהיא תתחיל לספר על איתי האקס שלה.

''נו.'' נאנחתי כי ידעתי שזה הולך להיות ארוך.

'' הוא כזה בא אליי בבצפר, מנסה לדבר איתי ואני כזה לך מכאן---'' הצלצול בדלת קטע אותה.

''מי זה?'' שאלתי וניגשתי לדלת.

''אממ.. זה ליעם בביוף..'' 

אני ודניאל הסתכלנו אחת על השנייה ודניאל צחקה.

אני האדמתי. ופתחתי את הדלת

''היי, אתה לעומרי כן?'' שאלתי אותו והוא חייך אליי.

וואו הוא הורס.

עיניים חומות, זיפים, חיוך מושלם ולבן. הוא גבוה עם שיער חום, וכבר מתחת לחולצה שהוא לבש היה אפשר להבחין בקוביות ובשרירים.

חלומי.

דניאל הייתה בדיוק באמצע ביס משוקולד והכל נפל לה על הרצפה מרוב שהיא הייתה בהלם כי הוא כזה חתיך.

''מה את עשה מטומטמת??'' התעצבנתי על דניאל וצחקתי ביחד.

ליעם צחק.

ושוב, החיוך המושלם.

ניסיתי להיות כמה שפחות שקופה כמו דניאל.

''איפה החדר של עומרי?'' הוא שאל 

''בוא אני אראה לך. למעלה'' אמרתי ועלינו במדרגות.

''ראיתי אותך היום בבית ספר, את אחות של עומרי?'' הוא שאל ואני הייתי לפניו במדרגות וחייכתי חיוך גדול.

''כן. אני בר.''

''ליעם.''

''כן אני יודעת. הנה זה פה.'' צחקקתי. והצבעתי על הדלת של החדר של עומרי

'' תודה בר.'' הוא אמר ואני חייכתי אליו.

''ילדה???'' שמעתי את עומרי צועק לי.''

''מה?'' חזרתי חזרה לחדר שלו וראיתי אותו מחזיק את הכוס שהוא שתה לפני כן.

''בחייאת בר תורידי את זה.'' לקחתי את הכוס, רק כדי לא להביך את עומרי ליד ליעם  שבהה בי.

האמת, תמיד אמרו לי שאני ילדה יפה.

אני בעלת עיניים ירוקות, אף רגיל, שפתיים מלאות שתמיד שניאל משבחת לי אותן, אני רזה והרבה אומרים שאני כוסית, יש לי שיער חום גלי ארוך. 

ירדתי לדניאל והיא כמובן חפרה לי על איתי אבל אני חשבתי על ליעם ועל כמה הוא חמוד.

הגיע הערב ודניאל הלכה לבית.

נכנסתי להתקלח והתחלתי לעשות רגליים. פתאום אני רואה שיש עוד כתם מוזר כמו שיש לי על היד על הירך מאחורה. די גדול האמת.

ניסיתי לגעת בזה וזה קצת כאב.

''טוב.. אני אשאל את עומרי אולי הוא יודע מה זה'' אמרתי לעצמי.

לבשתי פיג'מה והלכתי לחדר של עומרי.

ליעם עדיין שם.

''עומרי? אתה יכול לבוא שנייה?'' קראתי לו לבחוץ. לא רציתי ליד ליעם.

''כן ילדה מה קורה?'' הוא שאל והוא ראה שהפנים שלי קצת מודאגת.

''הכל בסדר?'' הוא שאל כשהוא ראה שאני לא עניתי לשאלה הקודמת שלו.

'' אממ.. כן אבל תראה, מה זה?'' שאלתי אותו והצבעתי על היד שלי .

''אממ.. לא ניראלי שזה משהו דומיננטי. אל תדאגי.'' הוא אמר. והסתכל על הכתם

''כן ככה גם אני חשבתי עד שראיתי גם את זה.'' הצבעתי על הרגל הבעת הפנים שלו השתנתה גם למודאגת.

''חשבת ללכת לרופא?  הראת לאמא?'' הוא שאל.

''הראתי לה, אבל לא ניראלי שצריך ללכת לרופא, מה אתה אומר?'' 

''לכו לכו כדאי.'' הוא אמר.

''הי ילדה, אל תדאגי, זה כלום.'' הוא חייך אליי ונכנס לחדר.

חזרתי למטבח והתחלתי להכין סלט ופסטה לכולם.

''ביי בר.'' שמעתי את ליעם יורד במדרגות.

''מה אתה הולך?'' שאלתי והוא בא למטבח.

''כן.'' הוא אמר.

''גע אתה לא רוצה להישאר לאכול איתנו?''  שאלתי וערבבתי את הרוטב שמנת פטריות שהכנתי.

''זה מריח טוב. יודעת מה? בשבילך אני אשאר.'' הוא אמר וצחק.

''מעולה.'' שמתי לו עוד צלחת בזמן שהוא התיישב על הכיסא בשולחן אוכל.

''מה, אתה חדש? לא ראיתי אותך בתחילת שנה.'' אמרתי לו.

''כן האמת שאני עברתי לכאן מתל אביב.'' הוא אמר.

''מתל אביב דווקא לראשון?'' שאלתי.

אני בטוחה שהרבה יותר כיף בתל אביב.

''האמת שאבא שלי קיבל הצעת עבודה אז עברנו.'' הוא אמר.

''במה הוא עובד?'' שאלתי .

''היי טק.''

פשש.. טחונים אלה. יפה.

''עווומררייייי'' צעקתי לו חזק כי ידעתי שהוא מתקלח והוא לא ישמע.

''אני באאאאאא'' הוא צעק בחזרה וירד למטה עם מכנס בלבד.

''אוכלים.'' אמרתי

''מה אוכלים?'' הוא שאל

''פסטה וסלט.''

''מעולה, אני רעב שזה משהו.'' הוא אמר והתיישב. בשולחן וכולנו אכלנו.

כשסיימנו לאכול ליעם נתן לי נשיקה על הלחי ואמר ''ביי בר. תודה על האוכל.'' ויצא מהבית

''חמוד זה.'' עומרי אמר וקרץ לי.

חזקהWhere stories live. Discover now