חזקה

פרק 6

''לא.'' שללתי כל אפשרות שדניאל ניסתה לתת לי כדי שיהיה לי מה לבוש ביום בערב לדייט עם ליעם.

''נו מה את רצינית? כל הארון שלי ושלך פה ואת לא רוצה כלום.'' דניאל אמרה אחרי שלקחה עוד כמה שמלת מהארון שלי והראתה לי ואני כמובן עשיתי לא עם הראש.

''נו מה הכל מכוער אין לי בגדים זה לא פייר.''  אמרתי והתחלתי עם הבכי הלא אמיתי שלי.

''אין מה לעשות את תצטרכי למצוא משהו.'' דניאל אמרה מיואשת ואני יכולתי להבין אותה. למצוא לי בגדים זה ממש ממש לא פשוט.

אוף. אין לי בגדים.

אחרי הרבה זמן של מדידות בגדים, בכי, התעצבנות של דניאל עליי כי קרעתי לה חולצה בטעות, מצאתי מה ללבוש.

לבשתי ג'ינס בהיר משופשף גבוהה בערך ארוך, וחולצת בטן שיפון פרחונית שהרקע שלה הוא ורוד בייבי והיא מגיעה עם מעל הפופיק.

לבשתי סנדל בצבע קרם וקיפלתי שני קיפולים את הג'ינס למטה.

עשיתי צמת שיבולת לצד פרועה קצת.

שמתי מסקרה, איילינר חצי עין מהאמצע לסוף העין, קצת סומק, קונסילר, וקצת וזלין שקוף על השפתיים שלא ייראו יבשות.

יצאתי מהחדר עם דניאל ועומרי בדיוק ירד מדרגות לפנינו. הוא שמע אותנו יורדות והסתובב אלינו.

''פשש... לאן את הולכת?'' הוא שאל ואני האדמתי, מזל שהיה עליי סומק, אולי לא ראו.

''סתם, וופל בר.'' אמרתי לו והוא עשה אהה עם הראש והמשיך לרדת.

''את צריכה כסף?'' אמא שאלה כלקחתי מסטיק אורביט ירוק מהמגירה עם דניאל.

''כן. לא הרבה אבל.'' אמרתי ואמא הוציאה 150 שקל מהארנק ונתנה לי.

''תודה.'' אמרתי וחייכתי ואני ודניאל יצאנו מהבית.

''טוב יפה שלי אני הולכת, את מחכה לו כאן?'' דניאל אמרה והחזיקה את השקית עם הבגדים שהיא הביאה אליי כדי שאני אמצא מה ללבוש.

''כן.'' אמרתי לה וננתי לה נשיקה על הלחי והיא התחילה ללכת ברגל לכיוון הבית שלה.

לא עבו שתי דקות מאז שיצאתי וליעם כבר הגיע עם המכונית הכחולה שלו לאסוף אותי.

הוא חייך כשהוא ראה אותי.

''היי, מה קורה? נכנסתי לאוטו ואמרתי לו שלום עם נשיקה על הלחי.

''מעולה. וואו איזה יפה את.'' הוא אמר ושוב אני האדמתי.

''תודה רבה, גם אתה חתיך.'' אמרתי לו וצחקתי קצת.

הוא שם שירים במכונית.

''אני לא יודעת לאן הולכים בכלל.'' אמרתי וחייכתי.

''אוו.. זאת ההפתעה גב' בר.'' הוא אמר ואני צחקתי

נסענו עוד 10 דקות והגענו למקום שלא הכרתי.

''מה זה?'' שאלתי והסתכלתי סביבי אחרי שירדתי מהאוטו.

''בואי.'' הוא נתן לי יד והוביל אותי אחריו.

המשכנו ללכת ואני עדיין לא מבינה איפה אנחנו, עד שראיתי סלט גדול:

החווה של עוזי

חוות סוסים.

אני מתה על סוסים.

''אני מקווה שאת אוהבת סוסים.'' הוא אמר והביא לי קסדה לחבוש לפני שעולים על הסוס.

''ברור.'' אמרתי וקצת הסתבכתי עם הקסדה .

''את צריכה עזרה?''הוא שאל ואני נתתי לו את הקסדה שיחבוש לי.

היינו כל כך קרובם, יכולתי להרגיש את הנשימות שלו. הסתכלתי עליו. הוא כל כך יפה.

''זהו.'' הוא שם לי את הקסדה, הסתכל עליי כמה שניות ואז ליטף לי את הלחי וחבש את הקסדה שלו.

הייתי קצת קפואה ומרוגשת.

''את באה?'' הוא הלך אחרי האיש האחראי על הסוסים ונתן לי יד.

היינו לבד בחווה. רק אני והוא. לבד.

''ליעם, הנה הסוסה שלך, שמור עליה.'' עוזי אמר לי ונתן לי את ליזי הסוסה.

''מה שמך יפייפיה?'' הוא שאל אותי ואני אמרתי ''בר.'' וצחקתי קצת.

''הנה יסמין, זאת שלך להיום.'' הוא אמר וחייך אליי.

ליעם רוכב בחווה הזאת מגיל קטן והוא מכיר את כל הסוסים ואת כל המסלולים. 

הוא עזר לי לעלות על יסמין הסוסה והוא עלה על ליזי.

התחלנו את המסלול שלנו, והמשכנו לכיוון יער, רכבנו בערך 10 דקות והיה ממש כיף, דיברנו על המשפחה שלי ושלו, הוא סיפר לי על האסית שלו, ואז הגענו לעץ גדול ומתחתיו יש שמיכת משבצות וסל עם אוכל.

''בואי.'' הוא אמר וירד מליזי.

''ניסיתי לרדת וראיתי שאני קצת נתקעת.

''בואי אני אעזור לך.'' הוא אמר והוריד אותי.

הוא נתן לי יד וישבנו על השמיכה.

''את כל זה אתה הכנת?'' הוא אמר לי ואני חייכתי.

''בשבילך.'' הוא אמר ואני נמסתי פשוט.

''בסלסה היה בקבוק מים בטעם, פירות: תותים, בננה, קיווי, ענבים ותפוחים צהובים. בדיוק כמו שאני אוהבת. היה גם כריכים עם גבינה מלוחה וירקות בפנים.

אכלנו והיה ממש טעים. הוא כל כך חמוד.

אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו.