פרק 7

654 33 0
                                    

''מי זה?'' אמא שאלה כשחזרתי מהבית בעשר וחצי בלילה, היא הייתה חצי ישנה, היא חיכתה לי כמו בכל פעם שאני יוצאת בערבים.

''אני'' אמרתי לה בלחש והלכתי לסלון.

''הגעת?'' היא שאלה חצי רדומה.

''כן, לילה טוב.' אמרתי ועליתי לחדר שלי

ממש נהנתי עם ליעם, אבל זה טוב מידי כדי להיות אמיתי..

הרי אף פעם לא הולך לי עם בנים, אז מה פתאום שיילך לי פתאום ויהיה מושלם?

כבר התרגלתי למצב שכל מי שאני רוצה דוחה אותי...

נכנסתי למיטה שלי וחשבתי על כל מה שהיה עם ליעם וכמה שמדהים איתו.

*****************************

''וזה קצת, קצת יותר מידי.. זה גדול עליי, אולי בכלל זה.. לא כדאי...''

השיר המושלם של יובל דיין מתנגן לו בזמן שאני מתעוררת.

''איך היה אתמול?'' אמא נכנסה לחדר אחרי שהעירה אותי חמש פעמים ולא הצלחתי לתעורר.

''היה סבבה.'' עדיין לא סיפרתי לה על ליעם. בכל זאת אנחנו לא ביחד עדיין..

''הגיעו תוצאות הבדיקה שעשית.'' אמא אמרה ופנייה קצת החווירו.

''נו...'' שאלתי מצפה לדעת מה קורה איתי, אני בטוחה שזה כלום. למה כולם עששים מזה סיפור?

''יש לנו הפנייה לאסותא לבית חולים,את צריכה לעבור עוד שלוש בדיקות כדי לוודא שהכל בסדר...'' אמא אמרה וקולה קצת השתנה..

''מזאת אומרת? בשביל מה עוד בדיקות?'' שאלתי 

''זה סתם, רק כדי לדעת שזה לא מסוכן או משהו..'' אמא מלמלה וקצת גמגמה.

''טוב..'' משכתי בכתפיי והלכתי לחדר ארונות שלי ובחרתי מה ללבוש.

לבשתי חולצה בורדו עם ארבעה כפתורים למעלה והשארתי אותם פתוחים, היא מגיעה עד המרפקים, וג'ינס קצר רגיל, ואולסטר לבנות.

השיער שלי הסתדר יפה הפעם. מפתיע.

הלכתי עם עומרי לבית ספר, ולא ראיתי את ליעם בבית ספר.

סיפרתי לדניאל ומתן מה היה בדייט ודניאל ממש התלהבה, היא אוהבת את כל הקיטשיות והרומנטיקה.

היה לנו מתכונת בהיסטוריה היום והלך סבבה, אני מקווה שאני אבל ציון טוב. אם לא הלך עליי.

חזרתי לבית ברגל עם מתן ודיברנו על אדר הבן זוג שלו. למתן מאוד קשה שאף אחד חוץ ממני לא יודעים שהוא גיי.

''כמה זמן עוד תסתיר את זה?'' שאלתי.

''אני לא יודע, אני חושש מהתגובה של ההורים, של דנה ורותם [אחיות שלו] אני חושש מכל מה שיקרה אחרי שיידעו שאני גיי ולא סטרייט...'' הוא אמר וראיתי דמעת בעיניים שלו.

חזקהWhere stories live. Discover now