קמתי בבוקר כשהאזנתי לשיר
'we both know ' שיר מהממם
הריח של הבישולים של אמא הגיע עד החדר שלי. עד לקומה שלי בכללי. יש לי קומה לבד בבית, כי מאז שאסי בצבא רק אני נמצאת במה הזאת לבד. יש לי חדר ענקי. החדר שלי בצבעים לבן שחור אדום ויש קצת אפור.
המיטה שלי היא זוגית בצבע לבן והמצעים שלה אדום שחור עם קצת אפור ויש כריות נוי בצבעים האלה. מצד ימין של המיטה יש שידה קטנה לבנה למנורת לילה לבנה ושון מעורר בצבע שחור ונר ריחני בצבע אדום. מהצד השני של המיטה כי המיטה באמצע אז יש מצד שמאל שלה שידה לבנה לשיעןרי בית ומעליה כוורת קטנה בעלת שלוש ריבועים כאלה והאמצעי הוא עם דלת. משמאל לשידה יש עציץ גבוה ושם הקיר סתיים. בקיר שסמוך לו יש חלום ענקי וגבוה ויש עליו וילון לבן ארוך שמגיע עד לרצפה. מול המיטה יש טלוויזיה ומתחת לטלוויזיה יש ארון קטן כז ארוך נמוך לנעליים.
בצד ימין של השידה הקטנה של המנורת לילה יש שתי דלתות אחת לחדר ראונות שלי והשנייה למקלחת והשיותים שלי. יש בעיה בצרת באמבטיה שלי אז אני משתמשת בשירותים בקומה של עומרי.
כמובן שיש תמונות בחדר ושטיח וכל מיני כאלה אבל אין לי כוח לפרט לכם יותר מידי.
בקיצור הלכתי לארון שלי שזה בעצם החדר ארונות ולבשתי ג'ינס צר גבוהה עם קרעים וחולצה שחורה של בצפר, סידרתי יפה את השיער ושמתי סנדל שחור וירדתי למטה לאכול קורנפלקס.
''אתה לוקח אותי היום? או שאני אלך ברגל עם מתן?'' שאלתי את עומרי שירד שמדרגות והאמת אח שלי ממש חתיך. הוא גבוה עם שיער שטני ועיניים כחולות כהות. אם הוא לא היה אח שלי בכיף הייתי יוצאת איתו. לא פלא שדניאל הייתה דלוקה עליו.
''תגידי למתן שיבוא איתנו גם.'' הוא אמר , מה קרה שהוא נחמד היום?
אני הלכתי רגע למלא לי בקבוק ים ולקחת את הסנדוויץ שאמא הכינה לי ושמעתי קצת לחשושים של אמא ועומרי. הא אמרה לו משהו בסגנון תהיה נחמד אליה, אני אמצא דרך לספר לה עלזה, בנתיים אל תגיד לה כלום.
מה? על מה הם מדברים? מה לא לספר לי?
''מה?'' אמרתי והקדמתי לכיוון הסלום איפה שהם דיברו.
''כלום מאמי, נדבר אחרי בית הספר, לכי עם עומרי אתם מאחרים. יום נעים.'' היא אמרה ונשקה לי על המצח.
''ייאלה בואי ילדה, אני לא רוצה לאחר, תתקשרי למתן שייצא.'' עומרי אמר ולקח את המפתחות של האוטו שלו.
בקרוב אני גם אנהג בו, אני רק צריכה לסיים את שיעורי הנהיגה שלי ולעבור טסט.
''צא. אני ועומרי באים לקחת אותך.'' אמרתי למתן בטלפון. '' ותשנה כבר את ההמתנה שלך זה חופר רצח.'' אמרתי והוא צחק בטלפון
''סבבה עוד שנייה אני בא, ותשני לי למה שאת רוצה לא אכפת לי.'' הוא אמר וראיתי אותו נועל את הדלת כשאני ועומרי בדיוק עצבנו בצד.
''מה איתך אחי?'' מתן תמיד נסה לההתחבב על ידי עומרי. לא תמיד לעומרי יש סבנות.
''אני לא מת על הומואים.'' הוא תמיד אמר לי.
''הכל טוב גבר מה איתך?'' עומרי ענה יפה לשם שינוי.
''אחלה.'' מתן אמר וענה לטלפון של דניאל כששאלה איפה אנחנו.
''עוד שנייה אצלך חכי דקה. הנה אנחנו. רואה אותנו?'' מתן אמר וצחק כשראה שדניאל לא רואה אותנו ואז עומרי צפר לה.
ירדנו מהאוטו ונכנסנו לבית ספר, היה צלצול וכשהייתי בדרך ללוקר בלובי ראיתי את ליעם בא לכיוון שלי.
''אה בר מה קורה?'' הוא אמר ואני הוצאתי מחברת ביולוגיה מהלוקר.
''מעולה מה איתך?'' שאלתי וחייכתי.
איך אפשר שלא לחייך?
''מעולה. מה את עושה היום בערב?'' הוא שאל ואני צבטתי את עצמי בסתר.
מה אני עושה היום בערב?
מה אני עושה היום בערב?
הוא אשכרה הזמין אותי לצאת איתו.
''האמת כלום.'' אמרתי וחייכיתי וראיתי שגם הוא מחייך.
''מעולה, בשמונה אני אאסוף אותך.'' הוא אמר והלך.
מעולה.
בשמונה הוא יאסוף אותי.
''רגע אבל לאן הולכים?'' אמרתי ושמתי לב שהוא התרחק וכנראה הווא מתכנן לי הפתעה.
YOU ARE READING
חזקה
Romanceבר, בת 17 חולה בלוקמיה. מה קורה כאשר היא מתאהבת בבחור שתמיד חלמה עליו אבל המחלה מונעת ממנה לממש את האהבה הזאת? ''אני פצצת זמן.'' אמרתי לו ודמעות הופיעו בעיניי ''מה זאת אומרת?'' הוא צחק ולא הבין מה אני רוצה ממנו. אבל אני לא צחקתי. אני ידעתי. ידעתי שא...