חזקה

פרק 27 ♥

''בוקר טווובבב'' דניאל נכנסה לחדר שלי ושל יאנה בפרעות והמון רעש.

''נו שקט, אני מנסה לישון.'' יאנה צעקה וכיסתה את אוזנייה מתחת לכרית.

''אין לישון עכשיו. עוד  11 שעות יש לכן את הננשף, צריך להתארגן.'' היא אמרה והעיפה את השמיכה שלי לרצפה.

''דדדננניייאאאללל'' צרחתי עלייה.

''בגללך יהיו לי שקיות מתחת לעיניים.'' אמרתי כדי שהיא תחשוב קצת על החיסרון שבדבר להעיר אותי בשעה שמונה בבוקר.

 ''טוב נו תחזרי לישון אני חוזרת עוד שעה.'' דניאל אמרה ואני נתתי לה מבט של 'שכחי מזה' והיא אמרה:''טוב נו אז עוד שלוש שעות אבל אם יהיו לך שקיות מתחת לעיניים אני מרביצה לך!'' היא אמרה וחייכה אליי כדי שאני אקח את דברייה בצחוק.

''ביי ביי.'' יאנה אמרה מתוך הכרית. ודניאל יצאה מהחדר.

כעבור שלוש שעות

''בוקר טוב פעם שנייה'' דניאל נכנסה לחדר והעירה אותי ואת יאנה שוב.

''היא לא תנוח אני מבינה'' יאנה מלמלה לעצמה.

''יאללה פריסנססות עוד תשע שעות הנשף.'' דניאל אמרה והוציאה מתיקה הגדול המון כרמים, בשמים, תכשירים ותמרוקים.

''תגידי את לא חושבת שאת קצת מגזימה?'' יאנה אמרה בעודה הולכת לצחצח שיניים במקלחת.

''טוב שכחי מזה שאת נוגעת לי באיפור.'' דניאל אמרה ונראתה קצת נעלבת.

''מי רוצה בכלל תאיפור שלך.'' יאנה אמרה וירקה את משחת השיניים לכיור.

''טוב בנות שקט.'' אמרתי וריחמתי קצת על דניאל, בסך הכל יש לה כוונות טובות.

''מה צריך לעשות?'' שאלתי את דניאל והתרוממתי מהמיטה.

''נתחיל בזה שתלכי לצחצח את השיניים.'' דניאל אמרה והוציאה עוד איפור מהתיק.

יאנה גלגלה עיניים וחזרה למיטתה ושמה עוד פרק של גאליס.

''ועוד אני ילדותית.'' דניאל גיחחה לעצמה.

יאנה נתנה לה מבט מהיר ותוקפני וחזרה לפרק שלה.

''טוב מה עכשיו?'' אמרתי אחרי שסיימתי לצחצח שיניים ולשטוף פנים.

''עכשיו, את אוכלת ארוחת בוקר בריאה, וחזרת לישון לעוד ארבע שעות, שנת יופי.'' דניאל אמרה ולקחה קופסא עגולה ובתוכה היה קרם לבן.

''אל תשכחי למרוח את זה על הפנים.'' דניאל נתנה לי ואני אספתי את שערי לקוקו גבוהה ומתוח ומרחתי את הקרם על פניי.

''מעולה. לכי לישון. אני אחזור עוד מעט.'' דניאל אמרה ואני נאנחתי.

''תזכירי לי למה אתן חברות?'' יאנה אמרה אחרי שדניאל כבר יצאה מהחדר.

ואני חייכתי וחזרתי לישון.

התעוררתי אחרי שלוש שעות והרשתי לעצמי לראות קצת טלוויזיה עד שדניאל תחזור.

אחרי שעה דניאל באה.

''יופי אני רואה שהתעוררת, נראה את ער הפנים שלך...'' היא אמרה והתקרבה אליי ובחנה מקרוב את הפנים שלי.

''אוי לא!'' היא אמרה.

''מה יש?'' שאלתי.

''יש לך שפם.'' היא אמרה והוציאה מהתיק שלה רצועות שעווה מוכנות ושיפשפה אותן בין ידייה.

היא הפרידה את הרצועות, שמה אותן על השפם שהיה לי, לחצה קצת ותלשה את השערות.

''אח!!!'' צעקתי כשדניאל משכה את השעווה מפניי.

''בשביל להיות יפה צריך לסבול.'' היא אמרה.

''טוב עכשיו לכי לאכול ולעשות טיפולים נדבר בארבע, סבבה?'' דניאל אמרה ואני הודתי לרופא ששם לי את התור לכימו בעוד שעתיים! אם לא, בטח הייתי מתלבשת כבר עכשיו...

''טוב אז בארבע, עוד שלוש שעות.'' אמרתי לה והיא יצאה מהחדר.

ראיתי קצת טלוויזיה כי לא הייתי רעבה ואז אמא באה אליי לבקר כמו בכל יום.

''היי.'' היא אמרה וחיבקה אותי ואז חיבקה את יאנה.

''מה שלומכן?'' היא שאלה.

''סבבה.'' אני ויאנה אמרנו ביחד.

''יופי, הבאתי לכן אורז וקציצות, הבאתי הרבה כי אני יודעת שאתן אוהבות.'' אמא אמרה וחיממה לנו את האוכל במיקרוגל שהיה לנו בחדר.

אכלנו ואחרי האוכל הייתה לי רבע שעה פנוייה להיות קצת עם אמא.

אחרי שדיברנו קצת על מה שקורה איתי ואיתה ועם עומרי ואסף האחות נכנסה לקראה לי ללכת לטיפול.

''היום הטיפול נמשך קצת יותר זמן.זה לא זריקה כמו שאת רגילה לקבל, הפעם אנחנו מחדירים לך התקן תוך ורידי שזה בעצם צנתר והוא יישאר איתך שלוש וחצי שעות.'' האחות אמרה.

''אוקיי, זה אומר שבשש וחצי אני מורידה את זה?'' אמרתי , וחשבתי לעצמי שבטח  דניאל תמות.

''כן עכשיו השעה שלוש.'' היא אמרה ואני יצאתי איתה.

נכנסנו לחדר הטיפולים, הפעם זה היה חדר שונה, והרופא שלי היה אחר.

''שלום גברת שכטר.'' הוא אמר וביקש ממנו לשכב על המיטה ולהוריד את החולצה.

''היי.'' אמרתי והורדתי את החולצה, זה היה די מביך אבל התעלתי על עצמי והבנתי שלא מעניין את הרופא עכשיו לראות לי את הציצים מעניין אותו לרפא אותי כמה שיותר מהר.

הייתי עם חזייה שחורה, הרופא ביקש ממני לכסות את עיניי והוא שם עליי בכל מקרה וילון קטן שמפריד בין הגוף לראש כמו שעושים בלידה.

הוא הזריק לי חומר מרדים והחדיר לי לבטן את ההתקן תוך ורידי. למרות שהייתי רדומה הרגשתי קצת כאב.

 לאחר עשר דקות התעוררתי וראיתי קצת דם מסביבי וצינור עבה תקוע לי במותן.

התחלתי לחוש בכאב בלתי נסבל וצרחתי.

האחות נכנסה במהרה ואמרה לאחות ולרופא שהיו מחוץ לחדר:'' ד''ר ההרדמה חלפה, צריך לתת לה כדורים.'' היא אמרה ואני צרחתי מכאבים.

עוד אחות והרופא נכנסו לחדר והביאו לי כדורים.

נרדמתי והכאב די חלף.