חזקה

פרק 24

***נקודת מבטו של ליעם***

שכבתי במיטה בחדר שלי ומאי הייתה לצידי. דיברנו על הכל. אבל לא סיפרתי לה על בר.

פתאום הטלפון שלי צלצל ועל הצד היה רשום 'אסי שכטר' עניתי מהר. ידעתי שקרה משהו. אנחנו הכי לא חברים שמדברים על בסיס יומי... אז כשהוא מתקשר אני יודע שזה משהו חשוב.

''הלו?'' עוד לא הספקתי לענות ולשאול מה קורה ואסי כבר שאל איפה אני.

''אני בבית.'' אמרתי והתיישבתי על המיטה ומאי זזה קצת.

''אוקי... בר בטיפול נמרץ.'' הוא אמר ושמעתי את אפרת בוכה מאחור.

''מה קרה?'' שאלתי וקמתי מהמיטה לגמרי ומאי הסתכלה עליי וסימנה לי עם העיניים מה יש לי. התעלמתי ממנה ושמתי נעליים.

''פשוט בוא לכאן. נסביר לך כאן.'' הוא אמר וניתק.

''מצטער מאי אני חייב ללכת.'' אמרתי ומאי הסתכלה עליי במבט של איך אתה עוזב אותי ככה.

''אז זהו? אתה פשוט הולך?'' היא שאלה.

''כן. מצטער.'' אמרתי והבנתי שזה נגמר איתה. ואני חייב לחזור לבר.

לקחתי את המפתחות של האוטו מהשידה ומאי קמה, הסתכלה עליי, הסתכלה על הדלת, שוב עליי והלכה.

הלכתי אחרייה ושאלתי אותה אם היא רוצה טרמפ לבית.

''לא. אני אסתדר. לך אליה.'' היא אמרה ואת המילים האחרונות היא אמרה בזלזול.

''אל תדאגי מאי. אני לא אלך אליה. אני ארוץ אליה.'' אמרתי והייתי מעוצבן עלייה.

איך יכולתי ככה להמשיך הלאה ולא לחכות לבר?

נכנסתי לאוטו ושמתי גז לכיוון הבית חולים.

עליתי למחלקה שלה וראיתי את כולם שם. כולם היו שם. כולם חוץ ממני.

אסי הסביר לי הכל. 

ובר הייתה עדיין בטיפול נמרץ. 

ואז ראיתי את המנו הזה שהתנשק עם בר.

לקחתי נשימה  עמוקה ואמרתי לעצמי שהיום אני לא רב מכות עם אף אחד, בשביל בר. היא תהרוג אותי אם היא תדע שהלכתי מכות עם המנו הזה.

מה גם שהוא לא כזה חתיך.

הרופא יצא אלינו ואמר שבר מתאוששת עכשיו ושהיא ישנה. הוא גם אמר שהסרטן שלה הדרדר והיא תצטרך לגשת לטיפולים כימותרפיים בתדירות גדולה יותר. ומחר יש לה הקרנה.

אפרת התחילה לבכות ואני ירדתי לחנות מזכרות בלובי של הבית חולים והחלטתי שאני קונה לבר מתנה.

היו שם המון דברים ולא הייתי בטוח מה לקנות לה.. זר פרחים, חולצה, ספל יפה, שוקולדים...?

''היי, צריך עזרה?'' נגשה אליי מוכרת.

''כן, אני מחפש מתנה יפה למישהי שחולה כאן אני רוצה להפתיע אותה.'' אמרתי והיא לקחה אותי למחלקה של השוקולדים והפרחים.

''תראה, היא בטח קיבלה הרבה בגדים וגם הרבה שוקולדים, אבל אין יותר רומנטי מזר פרחים כמה שוקולדים וכרטיס ברכה.'' היא אמרה והיא צודקת.

היו שם המון זרים יפים. 

''איזה זר אתה רוצה?'' היא שאלה ואני התלבטתי מה לקנות לה.

''אני חושב שאת הסחלבים הלבנים.'' אמרתי וזה היה זר מאוד יפה, הוא היה גדול מאוד עם המון סחלבים לבנים וכמה ורדים אדומים.

''בחירה יפה.'' היא אמרה והוציאה את הסחלבים מדלי עם המים שהפרחים הונחו שם.

אחרי שבחרנו פרחים הלכנו לבחור שוקולדים.

קניתי חפיסת שוקולדים בצורת לב.

שילמתי למוכרת עליתי בחזרה  למחלקה של הטיפול נמרץ.

''אסי בר התעוררה? מתי אפשר לבקר אותה?'' שאלתי את אסי והוא חייך כשראה את הפרחים שקניתי לבר.

גם מנו ראה והוא התסכל עליי בעין לא יפה.

''כן. אתה רוצה להיכנס אלייה?'' הוא שאל ואני הנהנתי.

נכנסנו לחדר של בר ואסי השאיר אותנו לבד.

''הי..'' היא אמרה כשהיא ראתה אותי, ואני בנתיים החבאתי את הפרחים והשוקולד מאחורי הגב.

''היי..'' אמרתי והבאתי לה את הפרחים והשוקולדים.

''זה בשבילי?'' היא חייכה.'' תודה רבה. הם מהממים.'' היא אמרה וחייכה אליי.

הבאתי לה גם את השוקולד והיא חייכה ולקחה אחד. וקראה את הכרטיס ברכה שכתבתי לה בחנות.

''אני מצטער.'' אמרתי לה.''לא הייתי צריך להמשיך הלאה. למרות שבכלל הרגשות שהיו לי אלייך עדיין תקפים. ניסיתי פשוט לשכוח אותך כי הבנתי שאת לא רוצה אותי... מצטער.'' אמרתי וראיתי שהיא מחייכת.

''אני גם מצטערת. לא הייתי צריכה לנשק את עמנואל. זה ברור שאני רוצה אותך ואוהבת אותך.'' היא אמרה ואני רכנתי לעברה ונישקתי אותה.

זה ברור ששנינו אוהבים אחד את השנייה ואנחנו צריכים להיות ביחד.

''אני איתך, ואני אהיה איתך, ואני אוהב אותך. ואני יעמוד לצידך בכל התקופה הזאת ואת תעברי את זה ביחד איתי. מבטיח.'' אמרתי לה והיא חייכה אליי ונישקה אותי.

***נקודת מבט עמנואל***

הליעם הזה כל כך קיטשי. פרחים ושוקולד? נו באמת.

''אסי בר התעוררה? מתי אפשר לבקר אתה?'' ליעם שאל את אסי והוא לקח  אותה לחדר של בר.

הלכתי אחריהם. אני חייב לדעת מה התגובה של בר לקיטשיות שלו.

הוא נכנס לחדר והם דיברו בניהם. פתחתי קצת את הדלת וראיתי שהיא שמחה מהפרחים ואפילו אכלה  שוקולד. המשכתי להסתכל עליהם והם.. הם מתנשקים?!

זה לא יכול להיות!!!!!!

זה לא יישאר כך עוד הרבה. בר תהיה שלי. מבטיח.