חזקה

פרק 18

***נקודת מבט של ליעם***

סיימתי את בית הספר, יותר נכון הברזתי מהשעתיים האחרונות.

יותר מידי מחשבות על בר.

יותר מידי רגשות אלייה.

אז החלטתי שאני אעבור דרך הבית שלה, אולי היא תצא או משהו...

כשהייתי ברחוב שלה שמעתי צרחות של אישה.

הלכתי בעקבות הקול, וזה הפך ליותר ויותר קרוב לבית של בר.

כן. הצרחות הגיעו מהבית של בר.

ירדתי בשקט במדרגות שלפני הכניסה לבית של בר, ופתחתי בשקט את השער.

''אתה חולה נפש! עזוב אותי!'' אפרת אמא של בר צרחה.

מה קורה פה???

נכנסתי בשקט לתוך הבית וראיתי את אבא של בר חונק את אפרת ומאיים עלייה עם סכין.

אפרת ראתה אותי וראיתי בפנייה שהיא מרגישה הקלה כשהיא ראתה שמישהו בא לעזרתה.

יצאתי מהבית והתקשרתי למשטרה.

''משטרה שלום.'' מישהי ענתה לי.

''שלום, אני חייב שתבואו לפה, יש כאן איום עם סכין, בעל מאיים על אשתו שהוא ירצח אותה. דחוף.'' אמרתי בלחץ.

''איפה האירוע?'' היא שאלה.

''רחוב אלומות 7 ראשון לציון.'' אמרתי והצצתי בחלון שמשקיף ישר לאיפה שאפרת ויעקוב היו, רק כדי לראות שהוא לא פגע בה יותר.

''בסדר אני אשלח ניידת. ביי'' היא אמרה ואני ניתקתי.

בנתיים כשחיכיתי שהם יבואו, נכנסתי דרך הדלת האחורית והתקדמתי בשקט לכיוון אפרת ויעקוב.

''תניח את הסכין.'' אמרתי.

''מי אתה?'' הוא תקע לי מבט של רוצח.

''שכן. שחרר אותה.'' אמרתי והתקדמתי קצת לעברם.

''עוד צעד אחד ואתה תראה את השכנה שלך מדממת על הרצפה.'' הוא צעק והצמיד יותר את הסכין לצווארה של אפרת.

אפרת התחילה לבכות יותר והוא רק צרח עלייה ''תסתמי את הפה שלך כבר!'' התחלתי גם אני קצת לפחד, פחדתי שהוא באמת ירצח את אפרת ואני אדע שלא עשיתי כלום בנידון. 

לא זזתי.

אף אחד לא זז.

ואז, המשטרה הגיעה, השוטרים נכנסו דרך הדלת ועצרו את יעקוב.

''תודה לאל שזה נגמר.'' אמרתי ואפרת חיבקה אות.

''איזה מזל שבאת.'' היא בכתה.

וגם לי ירדו כמה דמעות.

הושבתי אותה על כיסא בפינת האוכל והבאתי לה כוס מים.

''אז למה הוא איים עלייך?'' שאלתי והתיישבתי מולה.

***פלאשבק***

**נקודת מבטה של אפרת**

''עומרי אתה הולך לבית הספר היום?'' שאלתי אתעומרי כדי לדעת אם להכין לו כריך לבית הספר.

''כן, אבל רק לתיגבור במתמטיקה.''הוא אמר וירד במדרגות.

''טוב מאמי, הנה קח סנדוויץ ובקבוק מים. רוצה פרי?''  שאלתי אותו ופתחתי את המקרר והוצאתי משם תפוח.

''תודה.'' הוא אמר ויצא.

אני התחלתי לשטוף כלים ולהניח הכל במדיח. פתאום שמעתי את הדלת נפתחת. החזקתי צלחת ביד.

''עומרי? שכת משהו?'' שאלתי והוא לא ענה.

מוזר.

''עומרי?'' שאלתי שוב והתקדמתי קצת לכיוון הדלת.

במקום עומרי אני ראיתי את יעקוב.

התייבשתי במקום ונעשייתי חיוורת.

''יעקוב מה אתה עושה פה? אסור לך להיות כאן.'' אמרתי והוא התקדם אליי במבט רצחני ורק צעק עליי''סתמי את הפה שלך. תביאי לי את כל הכסף שאת חייבת ליאם לא אני רוצח אותך.'' הוא צרח עליי והוציא את הסכין. הצלחת נפלה לי מרוב בהלה.

''מה, איזה כסף? על איזה כסף אתה מדבר?'' שאלתי י באמת לא ידעתי באיזה כסף מדובר.

''את יודת בדיוק איזה כסף, הכסף שגנבת לי ביום שעזבתי.'' הוא אמר ואני לא גנבתי לו כלום. באמת.

''לא גנבתי שום דבר תפסיק להגיד שטויות. תניח את הסכין.'' אמרתי והתחלתי לפחד כי הוא תפס אותי מהגרון וחנק אותי.

''יעקוב תניח את הסכין.'' הוא הצמיד את הסכין  לגרון שלי ואני הרחתי ממנו ריח חזק של אלכוהול וזיעה.

הייתי צריכה לדעת, הוא שיכור.

''תניח את הסכין יעקוב.''

''תסתמי כבר! אני נשבע לך שאני ארצח אותך!'' הוא פשוט צרח לי באוזן ואני רק בכיתי ובכיתי.

פתאום, ראיתי מישהו בשער, והוא התקדם ופתח את הדלת של הבית, זה היה ליעם, במזל יעקוב לא ראה אותו.

**סוף פלאשבק**

***נקודת מבטו של ליעם***

''אתה הצלת אותי ליעם תודה לך.'' אפרת אמרה לי

''העיקר שכולנו שלמים ובריאים.'' אמרתי.

''על איזה כסף הוא דיבר?'' שאלתי , הרי אפרת לא מסוגלת לגנוב כסף.

''הוא היה מהמר, והוא הפסיד המון המון כסף, והוא פשוט חשב שאני גונבת לו, מרוב שהוא היה מכור לזה הוא לא ידע בכלל כמה הוא מפסיד והוא תמיד היה מאשים אותי בגניבות כשהוא לא ידע לאן כל הכסף נעלם. הוא נזכר בזה כנראה עכשיו ובא לאיים עליי. אני מפחדת שהוא יבוא שוב.'' אפרת אמרה לי ואני הבנתי אוותה. אנחנו חייבים לוודא שהוא ישב בכלא.

''אל תדאגי. כולנו פה לטובתך.'' אמרתי לה והרגעתי אותה.