חזקה

פרק 28 ☻

''בר?'' האחות נכנסה לחדר הכימו שבו הייתי אחרי שנתנו לי את הכימו.

''כן?'' הרמתי קצת את הראש והסתכלתי על האחות.

''בואי, את יכולה לצאת עכשיו, סיימנו עם הכימו להיום ולמחר, את יכולה לחזור לחדרך.'' האחות אמרה ואני שמחתי.

קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר, התקדמתי לכיוון היציאה מהאזור של הכימו והתקדמתי לחדרי.

הסתכלתי בשעון והשעה הייתה כבר שש וחצי. בעוד שעה וחצי הנשף מתחיל. דניאל בטח משתגעת.

''תגידי לי איפה היית??'' דניאל הרימה עליי את הקול וקצת התעצבנתי עלייה, אחרי הכל אני חולה בסרטן ואני חייבת להחלים, הנשף הזה לא מעניין אותי כל כך.

''טוב דניאל תירגעי, הייתי בכימו לא שתיתי קפה, תאמיני לי שהייתי מעדיפה להתארגן איתך פה מאשר להידקר בבטן.''  אמרתי ופתחתי את הארון כדי להוציא את השמלה.

''איפה השמלה?'' שאלתי והתחלתי להילחץ.

''תרגעי היא על המיטה..'' דניאל אמרה ואני הוצאתי את החזיית סטרפלס השחורה שלי מהארון.

''מצטערת שאני ככה פשוט אני רוצה שתהיי מושלמת. את תהיי.'' דניאל אמה לי ואני חיכייתי אלייה. תכלס אני יודעת שיש לה כוונות טובות והיא רוצה תמיד בטובתי, גם אם זה מעצבן לפעמים.

 ''זה בסדר דניאלי. תודה.'' אמרתי והורדתי את הבגדים של הבית חולים ולרגע התחבושת מהבטן נפלה לי.

''איי!'' צעקתי ודניאל התחילה להילחץ,

''מה.. מה יש?'' היא שאלה ורצה לשירותים להביא נייר עם מים ושמה לי על הבטן.

''אוף זה כזה כואב.'' אמרתי ונשכבתי על המיטה מחכה שהכאב יעבור.

''את רוצה שאני אבקש מהאחות שתביא לך תחבושת חדשה?'' דניאל אמרה ואני הנהנתי.

''כן.'' אמרתי ועצמתי עיניים. ניסיתי לחשוב על דברים פחות כואבים.

אחרי חמש דקות דניאל נכנסה עם האחות והאחות החליפה לי תחבושת.

''תזהרי כשאת מתלבשת ומתפשטת זה עדין ויכול ליפול.'' האחות אמרה ואני הודתי לה והיא יצאה מהחדר.

''טוב מתחילים עם האיפור.'' דניאל אמרה והוציאה את כל האיפור שהיה לה בתיק והתחילה לאפר אותי.

אחרי עשרים דקות היא נתנה לי מראה ואמרה ''וואלה.'' היא נראתה מרוצה והאמת שגם אני. זה היה מושלם.

היא שמה לי צלליות בגוונים חומים ולבנים באזור העין. איילינר מושלם, קצת ברונזר וסומק בלחיים וכמובן אודם בורדו מהממם.

''ואוו מהממם.'' אמרתי וחייכתי.

''ייאללה עכשיו שיער.'' היא אמרה אני הסתכלתי עלייה ולא הבנתי איך היא מתכוונת לעשות לי תסרוקת אם יש לי פאה?

''אבל דניאל...'' באתי להגיד לה שהיא לא יכולה לעשות לי כלום בשיער אבל היא מהרה להשתיק אותי ואמרה ''ש.. תני לי לעשות הכל.'' היא הוציאה מהתיק שלה שקית לבנה ובתוכה הייתה פאה. הפאה הייתה מהממת.

תסרוקת אסופה ומהממת.

היא הורידה לי לאט את הפאה שהייתה על ראשי והדביקה לי את הפאה השנייה.

''את מושלמת.'' היא אמרה ואני חייכתי.

''קדימה יש לנו רק עוד חצי שעה ועוד לא התלבשת והתבשמת.

דניאל עזרה לי ללבוש את השמלה ושמה לי את השרשת.

''אבל דניאל יש מסכה ולא יראו את האיפור..'' אמרתי והייתה לה תשובה גם לזה.

''את לא באמת תהיי עם המסכה כל הערב.'' היא אמרה.

''אוקיי. ומתי ליעם בא?'' שאלתי והיא אמרה הוא בא לאסוף אותך מהחדר עוד מעט.

נעלתי את העקבים וחבשתי את המסכה.

דניאל ראתה מאוד מרוצה.

ובאמת הייתי יפה.

אחרי שהתבשמתי ודניאל סידרה אותי סידורים אחרונים נשמעה דפיקה בדלת.

''הוא כאן.'' דניאל אמרה ופתחה את הדלת.

יאנה נכנסה לחדר ודניאל שינתה את הבעת פנייה מחיוך לפרצוף מזלזל.

''פשש... מהממת אחת.'' יאנה אמרה לי והתחילה להתבש גם היא.

''תודה יאנוש. אבל תכף מתחיל הנשףף את לא תספיקי.'' אמרתי לה והיא אמרה ''לא אל תדאגי זה רק להתלבש ולהחליף פאה.

''ולהתאפר ולהתבשם...''' דניאל מלמלה.

''לא.'' יאנה אמרה וביקשה ממני שאסגור לה את הרוכסן בשמלה הורודה שהיא לבשה.

ושוב נשמעה דפיקה בלדלת.

''זה הוא.'' דניאל אמרה בהתרגשות ופתחה את הדלת.

מנו נכנס.

''נו מה יהיה היום?'' דניאל אמרה ומנו התעלם ממנה.

''יאנה את מוכנה.?'' הוא שאל והסתכל עליי.

''כן. טוב בר אנחנו ניפגש למטה?'' היא אמרה והם יצאו ואני כבר התחלתי לאבד תקווה. אולי הוא מבריז לי?

שוב נשמעה דפיקה בדלת.

''מי זה הפעם?'' דניאל אמרה ופתחה את הדלת. ליעם נכנס וחייך אליי.

הוא היה מושלם יותר מתמיד.

''את מושלמת.'' הוא אמר לי ואני חייכתי ונעמדתי.

''אתה מושלם.'' אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה..

''שיאו אתם כאלה מושלמים.'' דניאל אמרה ופתחה לנו את דלת.

''ביי דניאלי תודה .''אמרתי ויצאנו מהחדר.