חזקה

פרק 20

''מה קרה??'' יאנה נלחצה כשראתה אותי בוכה, רואה סרט רומנטי ומחסלת קופסת גלידה איך שהיא נכנסה לחדר.

 ''הכל מחורבן.'' אמרתי וקינחתי את האף תוך כדי.

''די מאמי. מה יש?'' היא שאלה והתיישבה על המיטה שלי.

''לא זה כלום, אני בסדר.'' אמרתי וקיפלתי את רגליי לישיבה מזרחית.

''כן בטח.'' היא אמרה בציניות.

''נו ספרי מה יש.'' יאנה חפרה לי ואני רק רציתי להמשיך לראות את סרט ולבכות על החיים המחורבנים שלי.

''יאנה, בואי יש לך בדיקות עכשיו. אני מזכירה לך שעוד ארבע שעות את ניגשת לניתוח ואסור לך לאכול כלום.'' האחות בדיוק ניכנסה והוציאה מהחדר את יאנה.

ואני יכולתי להמשיך לראות את הסרט 'לול' בשקט.

סיימתי את הסרט, ועוד יותר הייתי בדאון. הוא לא עזר במיוחד.

בדיוק כשקמתי להביא לי עוד גלידה, הפעם בטעם שמנת תות אסי וניצן נכנסו לחדר.

''מי זאת????????'' אסי קרא לי וחיבק אותי חיבוק גדול.

''היי ברצ'וק מאמי מה שלומך?'' ניצן אמרה ואני עניתי ''סבבה. מה אתם עושים פה?'' 

''באנו לבקר אותך ברבי, מה איתך?'' אסי אמר והושיט לפני שקית גדולה מאוד של פוראבר  21. 

''ייאוו מה זה בשבילי?'' התרגשתי ופתחתי את השקית.

ראיתי שם המון המון בגדים!

''אומיגד תודה רבה!'' אמרתי לאסי וניצן וחיבקתי אותם.

''אז מה קורה בייב?'' אסי שאל והתיישב על המיטה שלי.

''בסדר. מה איתכם? מתי החתונה?'' צחקתי איתם והם קצת צחקו איתי גם.

''בקרוב.'' אסי אמר וחייך.

''אז מה? יש משהו מעניין בבית חולים הזה או שאין עניינים?''ניצן שאלה אותי ואני ישר נזכרתי בנשף 

''אהה האמת שיש פה איזה אירוע שהילדים פה מתכננים.'' אמרתי 

''איזה אירוע?'' אסי שאל.

''סתם לא משהו מעניין. נשף...'' אמרתי באדישות.

''נשף??'' ניצן ישר התלהבה.

''איזה כיף, מה עם בני זוג והכל?'' היא שאלה ואני צחקתי, למה היא כל כך מתלהבת?

''כן.אני הולכת עם מנו.'' אמרתי

''מי זה מנו?'' אסי ישר קפץ.

''אויש אסי תירגע, זה רק ידיד שלי, וזה רק נשף.'' אמרתי והוא נרגע קצת אבל עדיין היה מודאג.

''אז מתי הנשף הזה?'' אסי שאל.

''בערך עוד שבוע. ב19 לחודש.'' אמרתי והתסכלתי רגע בלוח שנה שיש לי על השידה ליד המיטה כדי לאמת את הדברים.

''אהה מגניב. זה פה בבית חולים?'' אסי שוב שאל. הוא מתעניין. יפה.

''כן, יש למטה אולם ספורט אז זה שם.'' אמרתי.

''מה את לובשת?'' ניצן ישר קפצה.

''האמת אני לא יודעת עדיין. אני צריכה לקנות שמלה.'' אמרתי ואסי וניצן הסתכלו אחד על השנייה וחייכו

''מה? מה אתם מחייכים?'' שאלתי וחייכתי גם אני.

''את אפילו לא הסתכלת לראות מה קנינו לך.. לא יפה.'' אסי אמר.

אני הסתכלתי על שניהם וחייכתי ולקחתי את השקית הענקית והוצאתי את הפרטים שהם קנו לי. הם קנו לי: חולצה צמודה בצבע צהוב בננה חלקה, עוד אחת כזאת בורוד כהה, ג'ינס קצר, ג'ינס ארוך, חזייה ותחתונים, בגד ים, גופייה שחורה עם כתפיות עבות משוחררת, עוד מכנס קצר מקושקש, חולצת בטן מקושקשת בצבעים תכלת ולבן, וגם, שמלה.. שמלה מהממת!

השמלה הייתה ארוכה בצבע שחור, היא הייתה סטרפלס ומהמותן ומטה היא הפכה להיות יותר משוחררת ועם נפח. אני לא כך יודעת איך להסביר אבל היא הייתה מהממת.

הם קנו לי גם שרשרת בצבע אדום, גסה ויפה שתתאים לשמלה.

''ואוו.'' אמרתי וחייכתי.

''יאו תודה רבה! אתם מדהימים. אין לי מילים.'' אמרתי וחייכתי וחיבקתי את שניהם והייתי מאושרת.

אין ספק שהביקור שלהם הצליח להשכיח ממני את כל הרע שהרגשתי.

אחרי שדיברנו הרבה הם הלכו וכבר הייתה השעה לניתוח של יאנה. אמא שלה נכנסה לחדר ואמרה לי שהם מחכים לה בחוץ בחדר ההמתנה ואם אני צריכה משהו אני אפנה אליהם.

יצאתי לחדר שבו הם היו והמתנתי איתם גם.

פתאום מנו בא.

''היי.'' אמרתי.

''היי.'' הוא הייתשב לידי.

''מה קורה?'' הוא שאל.

''בסדר.'' עניתי. והוא כנראה ראה שמשהו לא טוב עובר עליי.

''מה יש?'' הוא שאל ואני הסתכלתי עליו

''סתם זה ליעם.'' אמרתי .

''ליעם? הוא שאל. ''זה שאמרת שהוא יבכה עלייך.

סיפרתי לו את כל הסיפור והוא הנהן ומידי פעם שאל שאלות.

''וזהו ואני לא יודעת מה לעשות.. כי מצד אחד אתה אמרת לי שאני אהיה בסדר אבל מצד שני זה לא בטוח...'' אמרתי ושוב התחלתי לבכות.

''תראי בר, אני מאוד אוהב אותך ואת מאוד חשובה לי ואני פשוט מציע לך לשכוח את הליעם הזה. הוא לא בשבילך.'' מנו אמר. ואני יודעת שהוא התכוון לאהבה שלו אליי בתור ידידים ווא לטובתי לגמרי.

''אז אתה אומר לי לשכוח אותו ולהמשיך הלאה?'' שאלתי וניגבתי את הדמעות. 

''כן. די הוא לא מתאים לך, ואת צודקת לגמרי במה שאת חושבת. שהוא לא רציך להיות עם ילדה חולה.'' הוא אמר ואני שוט החלתי שאני שוכחת מליעם.

כן. אני אשכח ממנו. זה לא יהיה קל. אבל זה המעשה נכון.

''תודה מנו.'' אמרתי וחיבקתי אותו.