חזקה

פרק 3

אני מעיפה את השמיכה, ומתחילה להזיע, כולי מים.

הכרית שלי כבר מסריחה, ואני לא מצליחה להתעורר, אני מנסה, באמת שמנסה.

אני מתחילה להתעורר ולראות שחור תוך כדי.

אני מתגלגלת במיטה ומזיעה.

אמא שלי נכנסת לחדר וקוראת לי. אני שומעת אותה אבל לא מצליחה להתעורר.

מה יש לי?

הרגשתי כאב ראש עצום.

אני בועטת לכל עבר.

ואז אני מרגישה מים על הפרצוף שלי.

אמא שפכה עליי כוס מים.

''מה יש לך?'' עומרי שעמד ליד אמא שאל

''אני לא יודעת, אני לא הצלחתי להתעורר אבל שמעתי אותך.'' אמרתי והרגשתי את הזיעה מהמצח ומהגב ואני מסמנת לעומרי ללכת כדי שאוכל להחליף חולצה.

''את רוצה להמשיך את הלילה איתי?'' אמא שאלה אותי ואני רק הנהנתי את הראש לשלילה.

 אמא החליפה לי מהר סדין וציפית לכרית ואני ניסיתי להירדם שוב.

ככה עבר הלילה שלי.

לקחתי כדור של כאב ראש. ניסיתי להירדם. התעוררתי. שוב הזעתי. פתחתי מזגן בחדר.  ואז כיביתי כי זה עשה לי כאב ראש שוב. הלכתי למלחת לעשות שטיפה. והשעה כבר הייתה 5 לפנות בוקר. החלטתי שהיום אני לא הולכת לבצפר.

הצלחתי להירדם לאיזה שעתיים. ובשמונה קיבלתי טלפונים מדניאל ששואלת איפה אני.

אמרתי לה שלא ישנתי כל לילה וזה סיפור ארוך ושאני לא אגיע היום.

החלטתי ללכת לקופת חולים. גם לבדוק מה אלה הכתמים שיש לי בגוף. גיליתי עוד אחד. בגב.

הלכתי למקלחת, התקלחתי שוב. יצאתי מהמקלחת וסתם לבשתי חולצה של אמריקן איגל וג'ינס קצר.

עשיתי צמה רגילה ואמא השאירה לי את הכרטיס שלי של הקופת חולים.

יצאתי מהבית לכיון הקניון כי שם יש את הקופת חולים, הליכה של עשר דקות במישור.

שמעתי מוזיקה באוזניות שלי.

פתאום נתקעתי בלבנה שהייתה קצת בחוץ מהמדרכה ונפלתי. האמת שזאת הייתה נפילה קטנה ורק שפשוף אבל ירד לי המון המון דם.

''סעמק.'' אמרתי כשראיתי מה קרה.

טוב לפחות אני בדרך לקופת חולים.

המשכתי ללכת ופתאום אני שומעת צפירות של מכונית.

אני מסתובבת ואני רואה את ליעם מוריד את החלון.

'' בר. היי, את הולכת לבצפר?'' הוא שאל.

''לא, אני הולכת לקניון.'' אמרתי וחייכתי.

''לקניון? למה?'' הוא שאל די מופתע האמת שמקום שאני אלך לבית ספר אני הולכת לקניון.

''כן אני הולכת לקופת חולים.'' אמרתי וקצת התפדחתי.

''קרה משהו?'' הוא שאל.

חמוד.

''אני רק לא מרגישה טוב, סתם יש לי מיגרנות.'' אמרתי והוא סימן לי עם הראש להיכנס.

''בואי, אני אקח אותך.'' הוא אמר.

''לא לא צריך, תודה.'' אמרתי

''בואי בואי אני עוד חייב לך על הארוחה שהזמנת אותי אלייה.'' הוא אמר ופתח לי את הדלת.

אוקיי. אני לא אסרב לחתיך שמציע לי טרמפ..

''מזה מה קרה לך?'' הוא שאל מסתכל על הברך שלי כשהתיישבתי ושמתי חגורה.

''אהה זה, זה סתם, נפלתי.'' אמרתי 

''יורד לך מלא דם. קחי נייר'' הוא הביא לי טישו לנקות קצת את הדם.

''תודה.'' אמרתי לו וניראלי הסמקתי.

הוא שם שירים.

''אז מה.. את בכיתה יא?'' הוא שאל.

''כן.'' אמרתי מעבירה שיר כי זה היה שיר ששנאתי.

''גם אני לא אוהב אותו.'' הוא אמר עצר ברמזור האדום.

המשכנו לנסוע בדיוק עשר שניות והגענו לקניון.

''תרגישי טוב.'' הוא אמר ועצר. לי ליד הכניסה לקניון.

''תודה רבה.'' אמרתי לו. ויצאתי מהאוטו קצת צולעת כי כאב לי קצת הפצע. אני די מופתעת שמשריטה כזאת קטנה יורד לי המון דם..

נכנסתי לקופת חולים ולקחתי מספר.

חיכיתי איזה עשרים דקות עד שהגיע התור שלי והדם לא הפסיק לרדת.

היה לי כאב ראש נוראי.

מספר 874.

המספר שלי.

נכנסתי לאחות ונתתי לה את הכרטיס.

''היי בר, במה אני יכולה לעזור?.'' הרחות שאלה והבחינה בכתם שלי, פנייה היו מודאגות קצת.

סיפרתי לה על הכתמים שגיליתי ואז על הלילה שעברתי וגם על הפציעה על הדרך ושאלתי אם אפשר פלסטר.

''אני אחטה לך את הפצע.'' היא אמרה לי.

''תראי, אני אעשה לך כמה בדיקות כדי לדעת מהם הכתמים האלה ולמה יש לך המון דם משריטה קטנה כל כך, בקשר לילה שעברת, אני את לך כדור טוב למיגרנות וחשוב שתקחי אותו כל ערב לפני השינה עד שתרגישי טוב יותר.'' היא אמרה ורשמה על פתק את השם של הכדורים.

היא עשתה לי כמה בדיקות לא מכאיבות וחיטאה לי את הפצע.

''אני אחזור אל אמא עם התוצאות. חשוב שתהיה זמינה. זה חשוב.'' היא הדגישה את החשוב.

''אוקיי. את צריכה את המספר שלה?'' שאלתי.

''יש לי. להתראות בר.'' היא אמרה ואני יצאתי מהקופת חולים. והלכתי הביתה.