-הפרק הזה די מוזר ואיןלי מושג אם תתאכזבו או תשמחו
אני הייתי חסרת תגובה בכללי
אבל די התעצבנתי מהפרקים הבאים
טוב חמש הצבעות ומעלה עןד, אני מתה לסיים את הסיפור הזה כבר חחח
קריאה מהנה
פקחתי את עיניי. עדיין הייתי עם השמלה מאתמול, לא אספתי את שיערי והדבר היחיד שעשיתי היה לשטוף את האיפור עם דמעותיי.
"בוקר טו.." קאלום אמר, נכנס לחדר. "מה הלך על הפרצוף שלך?"
"או, עזוב אותי קאל." אמרתי, נאנחת.
"את באה לחדר האוכל?" שאל, מתעלם מהעצבים שלי על הבוקר.
"אין מצב." עניתי.
"למה?" הוא שאל. הו, נכון, הוא לא יודע על מאט, רוז או על לוק.
"אין לי מצב רוח." תירצתי,נאנחת, וחזרתי לישון.
"אין מצב, את קמה ובאה איתי." הוא אמר, מושך ממני את השמיכה.
"או, ברצינות קאל? אתה חושב שזה מה שיגרום לי לקום?" שאלתי בגיחוך. מצחיק עד כמה שהוא לא מכיר אותי.
"טוב, צודקת." הוא אמר,ולפני שבכלל הספקתי לחייך את חיוך הניצחון שלי, הוא התחיל לדגדג אותי בלי הפסקה. פאק, איך הוא יודע שאני רגישה לדגדוגים?
"אוקיי אוקיי, אני קמה." אמרתי, קמה מהמיטה מחייכת.
אוף, הוא ניצח.
נק מבט לוק
"לוק, תפסיק לשחק עם האוכל שלך." אשטון העיר לי בחיוך, ואני התעוררתי מהמחשבות שלי.
"מה יש לך?" מייקל שאל אותי.
"סתם.. לא ישנתי טוב." תירצתי, ממשיך לשחק עם האוכל.
"הנה עוד מישהי שלא ישנה טוב." פתאום קאלום הופיע, מושך את סיינה איתו.
"בוקר טוב." אמרתי להם, ואני חייב להודות שמצב הרוח שלי השתפר כשראיתי את סיינה.
"בוקר טוב." קאלום ענה, ודי אכזב אותי שסיינה לא דיברה בכלל.
"טוב, אנחנו נלך להביא אוכל." קאלום הודיע, ושניהם קמו, אני הלכתי בעקבותיהם. בסופו של דבר הם התפצלו, וסיינה התחילה להעמיס סלטים בצלחתה.
"אנחנו צריכים לדבר." אמרתי לסיינה, לוקח צלחת וממלא אותה במעט סלטים.
"על מה? " היא שאלה, כאילו היא לא יודעת.
"על אתמול." אמרתי, שם מעט חמוצים בצלחת. היא סיימה לפני שניה למלא חצי מצלחתה בחמוצים, אך ישר כשסיימתי הוסיפה עוד.
"אז בוא נדבר." היא ענתה, ודי הרגשתי הקלה. חשבתי שהיא תכחיש או תתחמק.
"תקשיבי, מספיק עם התחמקויות ופרצופים, את יודעת שזה קרה בטעות." אמרתי לה, הכי ברצינות שבעולם. אני מעדיף להסתכל עלייה כל יום ולדעת שבחיים לא נהיה ביחד, מאשר לאבד אותה כידידה.
"אני יודעת.." היא נאנחה.
"אני די מחבב אותך.. את אמורה לדעת את זה." נאנחתי.
"ואתה יודע שגם אני מחבבת אותך, ובגלל זה אני לא הפסקתי את הנשיקה. אבל בגלל כל הקטע עם מאט, ובכללי כל מה שעשו לי בחיים, זה די קשה.." אמרה בישירות כשהביטה בי. זה מה שהכי אהבתי בה. היא יכלה להגיד כל מה שמתחשק לה, בלי לחשוב 'מה יקרה אם..' , והיא תאמר את זה בכזה פוקר פייס שאפילו לא מראה מה תחושותיה כשהיא אומרת את זה.
"וגם בכללי, כל העניין עם הלהקה.." אמרתי לה. "אני ממש רוצה להיות איתך, אבל אני רוצה להתרכז בלהקה עכשיו, ולא שתהיה לי חברה. בדיוק התחלנו להישמע יותר, ואנחנו נופיע עם וואן דיירקשן והכל.. אני לא רוצה הסחות דעת מהדבר שאני אוהב לעשות." אמרתי בכנות.
"אז מה אתה אומר?" היא שאלה אותי.
"שאולי נחכה חצי שנה-שנה.. אם עדיין נרגיש משהו, נזרום עם זה." סיכמתי איתה.
"מוסכם" היא אמרה. "ולבנתיים, נתנהג כאילו שום דבר לא קרה.." הוא הוסיפה, ואני הנהנתי בהסכמה.
YOU ARE READING
Change your life - 5sos fanfic
Fanfictionהסיפור שלי התחיל בכלל לפני שלוש שנים. הייתי סתם עוד תלמידת כיתה י' רגילה, עם עבר מטורף. בעצם, לא הייתי כל כך רגילה. הייתי מקובלת, וזאת הייתה השנה הכי טובה בחיים שלי. אך פתאום, כל מה שיכל להשתבש, השתבש, ומצאתי את עצמי שבורה ומפורקת, מנסה לשנות את חיי...
