Change your life - 5sos fanfic

פרק 7

"... וואי, זה היה כל כך מצחיק!" רוז סיימה לספר את הסיפור שלה, כשישבנו בבית קפה, וכולנו צחקקנו.

"אני זוכרת את היום הזה, זה היה היום הכי מצחיק בעולם." אמרתי, מעלה פלאשבקים בראש.

"זה היה ביום ההולדת שלך, איך תשכחי?!" רוז שאלה. "ואם כבר מדברים על זה, בשבוע הבא יש לך יום הולדת!! מתרגשת??"

"ברור! אני פאקינג בת 16 עוד שבוע!" צווחתי מאושר, וכולן צחקקו.

"אז אולי תספרי לנו מה את רוצה בתור מתנה, במקום שנשבור את הראש?" ג'יין שאלה, וכל המבטים הופנו אליי.

"אז ככה, טלוויזיה.. מחשב חדש, כרטיס טיסה לאוסטרליה לבקר את דודה שלי." אמרתי, מגחכת.

"סתם! כנראה שתצטרכו לגלות לבד ;)" אמרתי עם קריצה.

"אוף איתך!" רוז אמרה, נותנת לי מכה קטנה על הכתף, וכולנו גיחכנו.

"אוי.." אמרתי, כמעט בלחישה.

"מה קרה?" רוז שמעה אותי, ולאחר מכן העיפה מבט לכיוון הדלת. "היי, אלה מאט ודין! בואי נגיד שלום." היא אמרה.

"לא.. אין לי כוח, לכי את." אמרתי לה, והיא קמה.

"קרה משהו עם מאט?" ג'יין שאלה אותי, עוברת לכיסא של רוז, בזמן שדני וליה דיברו.

"עם מאט? לא.. עם דין כן.." אמרתי לה, נאנחת. "הוא בחור מגעיל.למה תקעו אותו דווקא בכיתה שלנו.."

"צודקת." היא הסכימה איתי. " אני יושבת לידו בשיעור מתמטיקה, הוא כל הזמן מדבר איתי ומפלרטט איתי.."

"אוי, גם איתך?" שאלתי אותה, והיא הנהנה.

"הוא מפלרטט עם כל העולם.." היא התחילה לומר, ואז קלטה את פליטת הפה שלי. "רגע, דין פלרטט איתך?" היא שאלה אותי. "יואו, דין פלרטט איתך. וואי, הבחור כל כך בצרות.. אני הייתי מרחמת עליו במקומך." היא אמרה לי, ואני הנהנתי.

"אני מרחמת עליו. אם עוד פעם אחת הוא רק מתקרב לאחת מאיתנו.." התחלתי לומר, בוהה בקיר.

באמת מבינים למה דין פלרטט עם ג'יין. ג'יין היא עם שיער חום וחלק.. עיניים ירוקות..

ונגיד רוז? רוז היא עם עיניים חומות - ירוקות כאלה, ממש יפות, וגם לה יש שיער חום. שיער חום גלי.

דני היא בלונדינית עם שיער חלק וארוך ועיניים חומות, נועם (חברה לשעבר, כמובן) עם שיער חום חלק ועיניים חומות, ליה עם שיער שחור גלי ועיניים כחולות..

ואני רגילה. אפילו פחות. יש לי שיער מתולתל, שחור ועיניים חומות.. רגילה. אני ממש לא אוהבת את איך שאני נראית, ואיך אפשר כשכל החברות שלך יפות, אחת אחת? ובכלל, בבית הספר הקודם שלי, כולן היו בלןנדיניות, ברונטיות, עיניים כחולות וירוקות. כמו תמיד, אני רגילה. הדבר היחידי שטוב בי, זה שאני רזה. הבעיה היא שאני ממש רזה, אבל ממש ממש. זה גם ייתרון, וגם חיסרון לפעמים..עובדה שהדבר היחידי שאי פעם התחיל איתי היה הדין הזה, וגם עכשיו הוא פלרטט גם עם עוד בנות. כן כן, בלי נשיקה ראשונה, בלי חבר ראשון, לא הציעו לי חברות אף פעם, והיחידי שאי פעם התאהבתי בו היה מאט. ואיך אפשר להתאהב לפני גיל 15 עם הכיתה המגעילה שהייתה לי, הבנות שהרביצו לי והבנים שהסתכלו מהצד וצחקו?!

"בטוחה שאת לא רוצה לומר להם שלום?" רוז שאלה, והנהנתי.

"בכל מקרה, קצת מאוחר. אני צריכה לחזור." אמרתי. חמישתנו קמנו, רוז סימנה לבנים לשלום ויצאנו, וברגע שנפרדנו והתחלתי שוב ללכת לבד, החזרתי את האוזניות.