Change your life - 5sos fanfic

פרק 70

"איך היה?" מייקל שאל כשאני ולוק נכנסנו לחדר, כחצי שעה לאחר שהראיון נגמר.

"הלך טוב." עניתי לו, מחייכת חצי חיוך. "מה אתה עושה בחדר שלי בכלל?"

"הדלת הייתה פתוחה. את צריכה להיזהר שמזיקים לא ייכנסו לחדר שלך."

"אני חושבת שזה מה שקרה הרגע." אמרתי לו בעוקצנות, זורקת את עצמי במקום הפנוי לידו במיטה. הייתי די מוטשת.

לוק נכנס בנינו, או יותר נכון ניסה. אני, לוק ומייקל התחלנו לזוז באי נוחות, כל אחד מאיתנו מנסה למצוא את התנוחה הנוחה לו ביותר, וזה גרם למייקל ליפול מהמיטה וללוק לתפוס את מקומו, תוך כדי ששנינו צוחקים.

"לא מצחיק. הייתי פה קודם!!" התלונן.

"ברצינות, מייקי, מה אתה בן 3?" שאלתי בגיחוך, כשהוא שילב את ידיו.

"מה השעה בכלל?" לוק שאל, ואני הוצאתי את הטלפון שלי, ופתאום קפצתי מהמיטה.

"השעה לאכול!" רצתי לכיוון הדלת, יצאתי מהחדר ורצתי לכיוון הקפיטריה.

---------

אני התיישבתי בשולחן לבד, כי לא ראיתי אף אחד מחבריי בקפיטריה. שתי הצלחות שלי היו מלאות באוכל.

בצלחת אחת, היה שניצל ואורז. לקחתי את חתיכת השניצל הגדולה ביותר. אני חושבת ששניצל זה המאכל האהוב עליי.

בצלחת השניה שלי שמתי סלטים, כמעט את כל הסוגים. לא הגזמתי עם החמוצים, כי אני לא כל כך אוהבת. אפשר לומר שחמוץ זה הטעם שאני הכי פחות אוהבת.

התחלתי לאכול, ובדיוק נייל וזאיין הצטרפו לשולחן שלי. חייכתי אליהם כשהתיישבו ממולי, וחזרתי לאוכל. גם הם התחילו לאכול.

"איפה אופל ואופיר?" שאלתי, מכוונת את השאלה לזאיין. דמי כבר ממזמן עזבה אותנו, כי יש לה סיבוב הופעות משלה לדאוג לו.

"הן יצאו לקניות עם ליאן." זאיין אמר, עוצר לשניה כדי לבלוע את האורז שבפיו.

"ליאן הכריחה אותן. הן בכלל לא אוהבות קניות."

"הו, נחמד לדעת שיש עוד בנות שלא אוהבות קניות." גיחכתי, ממשיכה לאכול. לוק ומייקל הופיעו פתאום. לוק התיישב מימיני, ואילו מייקל התיישב מצדו השמאלי של נייל.

שניהם לא כל כך העמיסו באוכל. כך גם זאיין. לי ונייל היה הכי הרבה תיאבון מבין שתי הלהקות, ומבין החברות של הבנים.

לוק העביר את מבטו לכיוון הטלפון שלו, ונאנח בשקט. היה נראה שמשהו מציק או או מטריד אותו.

"קרה משהו?" שאלתי אותו, והוא הנהן.

"אמ.. ה.. ההנהלה ביקשה שדניאל תגיע היום, כדי שכולנו נלמד להכיר אותה ולהתחבר אליה." הוא אמר, מעט בזלזול.

"לוק, זה נהדר, נוכל להתחבר אליה ולהסתדר איתה.. ככה אתה תראה שהיא לא כזאתי נוראית." ניסיתי לעודד אותו . לא הייתי בטוחה מה בדיוק לומר.

בכל מקרה, זה היה נראה כאילו שלא רצה לדבר על זה, אז פשוט עזבתי.

"היא תגיע בערב." הוא אמר לאחר כמה שניות, ואני לא יודעת למה, היה לי חשק לפגוש אותה סוף סוף. קיוויתי שהיא נחמדה, כי ללוק מגיעה הטובה ביותר.