"גם כשאת מאיימת עליי אני אוהב אותך, את יודעת את זה?"
"אולי תפסיק להיות נחמד..?" הצעתי לו, והוא גיחך.
"למה, את לא אוהבת כשאני נחמד?" הוא שאל אותי , וכמה שניות אחרי זה נישק אותי בפי, נשיקה שנמשכה בערך 4 שניות.
לאחרונה זה ממש מתסכל אותי, כשאני חושבת עליי ועל לוק. כלומר, מה אנחנו..? ידידים מיוחדים כמו שכבר אמרנו..?
לא לא, ידידים לא מתנשקים ככה. אף ידיד שלי לא גרם לי להסמיק ממחמאה, חוץ ממאט, שהייתי מאוהבת בו.
אבל אנחנו לא יוצאים, ואנחנו לא ביחד. אנחנו ידידים.
לעזאזל עם זה.
קמתי ממנו, והלכתי לכיוון הדלת. התחלתי לדפוק עליה בחוזקה, מקווה שישמעו.
"כדאי לך לעזור לי, אם אתה רוצה שנספיק לצאת לפני ההופעה" הצעתי ללוק, והוא הצטרף אליי לדפיקות על הדלת. לא משנה כמה חזק דפקנו, אף אחד לא שמע
(הערת הכותבת; איזה מטריד זה יצא )
"עזוב, אני מוותרת." הודעתי לו, עוזבת את הדלת ומתיישבת על הספה. הוא ניסה עוד כמה פעמים, ואז התייאש והלך לשבת לידי.
"רגע, אנחנו מטומטמים!!!" אמרתי, מרימה את הטלפון. נאנחתי בכעס כשנזכרתי שנגמרה לי הסוללה .
"לוק, תן לי את הטלפון שלך!!" צרחתי מרוב לחץ, והוא פשוט נתן לי.
אני התקשרתי, והוא ליטף את הירך שלי, מביט בי בחיוך. הנחתי את ידו על שלי, והוא נתן לי נשיקה בלחי.
"אני בטוח שיחפשו אותנו וימצאו אותנו לפני שההופעה תתחיל." הוא הרגיע אותי.
"איך ננעלנו פה בכלל?" הרהרתי בקול, ובזמן שנתן לי נשיקות קטנות על הלחי, ניסיתי לחשוב על זה.
הרי, אין מצב שמישהו ידע שאנחנו נמצאים שם לבד, ונעל אותנו בכוונה.
נכון?
YOU ARE READING
Change your life - 5sos fanfic
Fanfictieהסיפור שלי התחיל בכלל לפני שלוש שנים. הייתי סתם עוד תלמידת כיתה י' רגילה, עם עבר מטורף. בעצם, לא הייתי כל כך רגילה. הייתי מקובלת, וזאת הייתה השנה הכי טובה בחיים שלי. אך פתאום, כל מה שיכל להשתבש, השתבש, ומצאתי את עצמי שבורה ומפורקת, מנסה לשנות את חיי...