"בוקר טוב.." שמעתי קול אומר לי. פקחתי את עיניי, רואה את קאלום מולי, מושיט לי כוס תה.
"בוקר.." עניתי לו, מתרוממת מעט ולוקחת את כוס התה מידו.
"את לא חושבת שאת צריכה למצוא עבודה קצת יותר רצינית ולנגן בגיטרה ברחוב?" קאלום שאל אותי, אך הנדיתי בראשי.
"לנגן זה הדבר היחידי שאני טובה בו." הסברתי את טענתי. "לנגן ולשיר. מוזיקה בכללי."
"את יודעת, לי ולבנים יש להקה." אמר לי, בחיוך. "אנחנו די מצליחים יחסית להתחלה, אני חתומים בחברת הקלטות, יש לנו מנהלים ומפיקים והכל.."
"ואיך הצלחתם?" שאלתי אותו.
"פשוט העלינו קאברים ליוטיוב." הסביר, לוגם מהתה שלו. לגמתי משלי גם. "בכל מקרה, אני חושב שאת צריכה ללכת למלצר או משהו.."
"אולי.." אמרתי, מחייכת. "בעצם לא. לעבוד במסעדה זה לא רעיון טוב."
"למה?" הוא שאל אותי, בהתעניינות. נחמד, מלא זמן לא התעניינו במחשבות שלי, בדעות שלי ובחיים שלי בכללי. אני לא חושבת שאי פעם התעניינו במשהו שקרה בחיים שלי.
"אני רק אגיד שאני חובבת אוכל לא קטנה.." גיחכתי. "אני אוכלת יותר מכולכם ביחד.."
"אוי, תנסי להתחרות בארבעה שמנים שהדבר היחידי שמעניין אותם זה אוכל." קאלום אמר, מגחך.
"גם יחסית למישהי שמגדירה את עצמה 'חובבת אוכל', את לא נראית לי כל כך שמנמנה.."
"אני יודעת, מוזר נכון?" שאלתי . "בכל מקרה, אני שונאת את הגוף שלי.
"למה? את רזה."
"בדיוק." אני בחיוך. אני וקאלום דיברנו עוד קצת, ואז קמנו שנינו כדי לשים את הכוסות בכיור.
"את הולכת לחזור לרחוב?" הוא שאל אותי, והנהנתי.
"כנראה.." אמרתי לו. "זה לא משהו נגדכם, תבין.. פשוט אני לא מרגישה הכי בנוח ל.."
"כן, אני מבין." הוא עצר אותי, מחייך. "פשוט חשבתי שיהיה נחמד להכיר אותך קצת יותר, את בת דודה שלי ואני בקושי הספקתי להכיר אותך... ואני חושב שאנחנו היינו יכולים להיות ידידים ממש טובים אם, את יודעת, היינו מבלים קצת יותר."
"אני בטוחה." אמרתי, מחייכת. "אבל יהיו לנו עוד הזדמנויות, מבטיחה."
"אולי." הוא אמר. "בכל מקרה, היה ממש כיף כשהיית איתנו." הוא אמר לי.
"גם לי היה כיף איתכם." התוודיתי.
"אז אולי תישארי?" הוא שאל אותי.
"אוי, אני מוותרת." אמרתי, מחייכת. "אני אחשוב על זה עד סוף היום."
"אני מרגיש מלך פתאום." הוא אמר, מגחך.
"אתה לא יותר ממטומטם." החזרתי לו, הולכת לכיוון הסלון ומתיישבת על הספה, איפה שלוק ישן בלילה.
"כולם ישנים?" שאלתי, והוא הנהן. "ומה עם לוק?" המשכתי לשאול.
"הוא יצא לקנות אוכל." הוא אמר לי. "הוא כבר חוזר, את מתגעגעת?"
"אוי , תסתום דביל." אמרתי לו, נאנחת. "אני רעבה."
"רעבה ללוק." הוא אמר עם חיוך ממזרי על פניו, ואני נתתי לו מכה די כואבת על כתפו.
"אני מכירה את לוק שבוע, תסתום." הרגע שמתי לב שהיום עוד לא התחיל, וכבר אמרתי 'תסתום' יותר מידי פעמים. או, קאלום..
לוק נכנס, מגש פיצה בידו, מחייך כשראה אותנו. "נייל ביקש שנתקשר אליו לסקייפ" הוא אמר לקאלום.
קאלום קם מהספה, הולך לכיוון החדרים של אשטון ומייקל , ולוק שם את מגש הפיצה על השולחן.
"אתה בטוח שמגש אחד יספיק?" שאלתי אותו, מחייכת.
"אולי." הוא אמר, מתיישב לידי.
"רק אני גומרת חצי מגש." אמרתי לו, והוא גיחך.
"ואני את החצי השני, שהשאר יגוועו הרעב." החזיר לי, בדיוק כשכולם התעוררו. קאלום הביא את המחשב נייד שלו, מתקשר לנייל הזה בסקייפ.
"נייל?" קאלום אמר, וכולנו הבטנו בו דרך מסך המחשב. לא, הוא לא נראה לי מוכר.
"מה רצית לומר??" לוק שאל, וכולנו חיכינו בציפיה להודעה שלו.
"רציתי לומר ש..." הוא התחיל לומר, עוצר לשניה כדי לנגוס בהמבורגר שאכל. "שפייבסוס יהיו להקת החימום שלנו בWWA !!" הוא צרח, וכולם צרחו. רק אני לא הבנתי מה זה אומר.
"אני לא מבינה כל כך.." אמרתי, וכל המבטים הופנו אליי.
"מי זאת?" נייל שאל דרך המחשב. "סולנית חדשה?"
"אני חושב שאנחנו מסתדרים עם לוק." קאלום אמר. "מה את לא מבינה?" מבטו הוחזר אליי
"מי זה פייבסוס, מה זה wwa ומי אתה." אמרתי, במילותי האחרונות מביטה בנייל. כולם הביטו בי,מרימים גבה.
"פייבסוס זאת הלהקה שלנו." לוק ענה.
"Wwa זה סיבוב ההופעות של וואן דיירקשן." אשטון הוסיף.
"ואני נייל הורן, מוואן דיירקשן." הבלונדיני מהמחשב אמר.
"אוו.." אמרתי, מגחכת. "עכשיו הבנתי. הוא נמצא בלהקה כלשהי ואתם בלהקה כלשהי, והלהקה שלכם מופיעים עם הלהקה שלהם במסע ההופעןת הכלשהו שלהם." רק סיבכתי את העניינים יותר.
"כן, בערך.." נייל אמר לי, מחייך. "עדיין לא הסברתם לי מי זאת."
"זאת סיינה, בת דודה שלי." קאלום הציג אותי. "היא תגור איתנו עד שהיא תשיג מספיק כסף לטיסה ולבית בישראל."
"או, זה סופי?" מייקל שאל, והנהנתי.
"אבל רגע רגע," נייל אמר, עוצר את התלהבותם של הבנים. "שבוע הבא מתחילים את מסע ההופעות, היא תצטרף אלינו?" הוא שאל.
מבטם של כל הבנים שוב הופנה אליי. הם מחכים לתשובה, אני עדיין אפילו לא בטוחה שאני רוצה להישאר אצלהם.
"אמ.."
YOU ARE READING
Change your life - 5sos fanfic
Fanfictionהסיפור שלי התחיל בכלל לפני שלוש שנים. הייתי סתם עוד תלמידת כיתה י' רגילה, עם עבר מטורף. בעצם, לא הייתי כל כך רגילה. הייתי מקובלת, וזאת הייתה השנה הכי טובה בחיים שלי. אך פתאום, כל מה שיכל להשתבש, השתבש, ומצאתי את עצמי שבורה ומפורקת, מנסה לשנות את חיי...