-העליתי שני פרקים ברצף, מקווה שלמרות זאת תצביעו גם על הפרק הראשון
או שתגיבו על חלקים כלשהו, כן, זה יהיה נחמד.
"אני אלך לחפש את קאלום וליאן." שמעתי את לוק אומר מבחוץ.
ממש שמחתי שפגשתי את לוק, שהוא מבין את מה שהולך לי בראש והכל. גם אהבתי בו שהוא טיפוס של עבודה, שאוהב מוזיקה, שלא רוצה חברה כדי שלא תהיה הסחת דעת מהמוזיקה. גם אני מעדיפה שלא יהיה לי כרגע חבר, כדי שאמשיך להיות מרוכזת בחיים שלי ובמוזיקה שלי.
"סיי, את לבושה?" שמעתי את ליאן.
"כןן!!" עניתי לה, והיא נכנסה.
"קונים את זה." היא החליטה. "מה קרה לך, את שוב מסמיקה?"
"אוי, תסתמי." אמרתי, מנסה איכשהו להעלים את האדום מפניי.
..
"אז, סיינה פריס.." המראיינת התחילה לומר, בחיוך, והפניתי את תשומת ליבי אליה.
"אני יכולה לקרוא לך סיי, נכון?" שאלה, והנהנתי בגיחוך.
"תקראי לי גם ברכה מצידי." אמרתי.
"איך המרגש לשיר על במה, מול קהל עצום?" היא שאלה אותי.
"זה מדהים. אני חושבת שזו פעם ראשונה שאני באמת מופיעה על במה ושרה." עניתי לה, בחיוך.
"הבנים עוזרים לך לעבור את הפעמים הראשונות בקלות?" היא שאלה אותי.
"בדרכם המיוחדת והמוזרה.. כן." עניתי לה.
"אז, הפייבסוספאמ הכינו במיוחד בשבילכם מספר שאלות, אנחנו לקחנו את הטובות ביותר והחלטנו לשאול אתכם." היא הסבירה לנו, בחיוך.
"אז השאלה הראשונה היא של צ'לסי מטקסס, והשאלה מופנית לסיי. יש לך חבר, או שאת רווקה?" היא שאלה, עם החיוך שלה שלא ירד משפתייה.
"כרגע לא." עניתי, מחייכת.
"השאלה השניה היא של אבריל משבדיה, והשאלה היא איך הלכה הנשיקה הראשונה שלכם?" היא שאלה, ותוך כדי שכל אחד מספר את סיפורו, אני חשבתי על מה לומר. קצת פדחני שאני בת 18 והתנשקתי השנה. אתמול, האמת. עם לוק. וכרגע אנחנו לא ביחד, וכנראה שנדחה את זה חצי שנה.
"ומה איתך, סיי?" שאלה אותי לבסוף.
"זה התחיל מזה שניצחתי אותו בפלייסטיישן." סיפרתי, "ופשוט פתאום התנשקנו."
"זה הרגיש טוב לפחות?" שאלה אותי. אני כל כך שונאת אותה עכשיו.
"הוא יכל יותר טוב." התלוצצתי.
..
"אז הייתי יכול יותר טוב?" לוק שאל אותי לאחר הראיון.
"הייתי הנשיקה הראשונה שלך?" שאל אותי, והנהנתי.
"אל תתלהב." אמרתי, והוא פער את פיו.
"את המתלהבת מבנינו, את הבחורה." הוא טען את הטיעון הכי מטומטם בעולם.
"זה לא נראה ככה." עניתי לו.
"מה זה אמור להביע?" שאל אותי.
"אתה מתקלח חצי שעה, אני חמש דק. אני מנצחת אותך בפלייסטיישן, אוכלת יותר ממך.." עניתי לו.
"את לא תנצחי אותי בחיים בכדורגל אמיתי." לוק תירץ, ואני הרמתי גבה.
"את זה עוד נראה." אמרתי.
הטלפון צלצל.
"אין לי כוח לענות.." לוק אמר בעצלנות, ואני גיחכתי.
"אולי מודיעים לנו שנצא שעה יותר מוקדם.." אמרתי בצחוק, ודי קיוויתי שזה זה. יצא לי להיתקל כבר פעמיים במאט וברוז, וזה די נמאס עליי.
לוק ענה לשיחה, מילמל כמה דברים, וניתק.
"יוצאים עכשיו?" שאלתי אותו, והניד בראשו.
"המטוס התקלקל, נצא מחר בבוקר." הוא אמר לי, ופערתי את פי.
"אין מצב." אמרתי. "בבקשה תגיד שסתם צחקת.."
"הלוואי." הוא ענה לי.
"ומה עם הקליפ?" שאלתי אותו.
"נצלם אותו מחר בבוקר לפני שנצא." הוא אמר לי.
"אוף עם המרפי הזה!" התעצבנתי בפעם הראשונה על מישהו שאני לא מכירה, שכנראה מת, לפחות ככה נראה לי.
"אני אדאג שיהיה לך כיף." לוק אמר לי, מחייך.
"מקווה בשבילך." אמרתי, קופצת על המיטה ונשכבת עליה. לוק נשכב לידי.
"רוצה היום שנעשה משהו?" הוא שאל, מביט בי בעיניו הכחולות והיפות. אוף, כמה שבא לי שיהיו לי את העיניים שלו. הייתי מעדיפה הכל ולא את העיניים החומות שלי.
"על מה חשבת?" שאלתי אותו.
"לראות אחת ולתמיד מי יותר טוב בכדורגל, אני או את."
"יופי של בילוי, המינגס.." אמרתי בחיוך . "שלא ישבר לך הלב אחרי שאני אנצח."
"היית רוצה." הוא גיחך.
"מתי נשחק?" שאלתי אותו.
"יש לך זמן היום?" שאל אותי, והנהנתי.
"בדיוק התבטלה לי טיסה." אמרתי. הוא קם מהמיטה, מושיט לי את ידו.
"משחקים עכשיו." לוק הודיע בחיוך.
YOU ARE READING
Change your life - 5sos fanfic
Fanfictionהסיפור שלי התחיל בכלל לפני שלוש שנים. הייתי סתם עוד תלמידת כיתה י' רגילה, עם עבר מטורף. בעצם, לא הייתי כל כך רגילה. הייתי מקובלת, וזאת הייתה השנה הכי טובה בחיים שלי. אך פתאום, כל מה שיכל להשתבש, השתבש, ומצאתי את עצמי שבורה ומפורקת, מנסה לשנות את חיי...
