Change your life - 5sos fanfic

פרק 44

"זה בית המלון שלנו." מייקל הציג.

"חמישה חדרים, אחד לכל אחד.."

"ומה אני, עז?" ליאן גיחכה.

"טוב, את תשני עם סיי." אשטון עשה סדר, וכל אחד עלה לחדר שלו. חדרים 200-204.

קאלום היה בחדר 200. אשטון היה בחדר 201, ואני וליאן בחדר 202. מייקל היה בחדר 203, ולוק היה בחדר 204. למשך השבוע הקרוב, ג'ניפר הצטרפה לחדרו, ובאמת שהעדפתי שלא לדעת מה יעשו שם במשך שבוע ביחד.

ישר כשנכנסתי לחדר, סימסתי לג'וש שהגעתי ושאני כבר מתגעגעת. תוך דק ספורות הוא סימס לי בחזרה שהוא לא מפסיק לחשוב עליי.  

הוא גם רשם לי שאצלהם עכשיו השעה 20:00 . בדקתי במהירות מה השעה, והחזרתי לו שאצלי עכשיו 11:30. זה יהיה קשה לשמור על קשר במצב הזה, אבל לפחות ננסה.

סגרתי את הטלפון, בדיוק כשתקתקו בדלת. ליאן פתחה, ומולנו ראיתי את ג'ניפר.

"ראיתן את הבריכה פה??! היא ענקית!!" היא אמרה בהתלהבות.

"הבנים ירדו ללמטה לבריכה, רוצות לבוא?" היא שאלה, וליאן הנהנה. שתיהן הביטו בי.

"אין לי בגד ים." אמרתי להן.

"אני אתרום לך." ליאן אמרה, הלכה לכיוון המזוודה שלה והוציאה משם שני בגדי ים. אחד מהם היא זרקה עליי.

"את תלבשי מעל את הבגדים שקנינו לך." ליאן הודיעה, וג'ניפר הצטרפה אליה לחיפושים. תוך שניות ספורות הן זרקו עליי שורט וחולצה, וביקשו ממני ללבוש. לבשתי במהירות ויצאתי.

הבגדים האלו לא הרגישו לי נוח בכלל. החולצה הייתה קצרה לי מידי, השורט היה צבעוני לי מידי, ובגד הים היה מזעזע, אך ידעתי שאין מצב שאנצח הפעם מולן. כך או כך, אני אשאר עם הבגדים האלו שאני כל כך לא אוהבת.

ג'ניפר סידרה לי את השיער בזמן שליאן התארגנה בעצמה, ויצאנו. ירדנו לכיוון הבריכה, וכדהבטתי בה, פי נפער. בריכה ענקית.

זיהינו במהירות את הבנים והתקדמנו לכיוונם. ליאן וג'ניפר הורידו בגדיהן ונשארו רק עם בגד הים שלהן, בזמן שאני התיישבתי באחד מכיסאות הנוח, והבטתי בהם נאנחת.

"מתגעגע אליך." שמעתי את זאיין אומר מהכיסא לידי

"אוהב אותך." הוא חייך, וניתק את השיחה.

"למה את לא נכנסת?" שמעתי את זאיין אומר, והוא התיישב בכיסא שלידי. נזכרתי שהפעם, לעומת הפעם הקודמת, וואן דיירקשן יהיו איתנו בבית המלון.

"אני לא בקטע של בריכות." עניתי לו. "אתה?"

"אני מפחד ממים." הוא גיחך.

"זאת לא בושה.." אמרתי בחיוך. "לפחות תארח לי חברה."

אני וזאיין ידבנו ופטפטנו שעות. היה מצחיק, הוא בחור די נחמד ולגמרי חברותי.

"סיי, בואי שניה!" ליאן קראה לי, והלכתי לכיוונה, עוזבת את זאיין לדקה.

"למה את לא נכנסת?" היא שאלה אותי.

"לא מתחשק לי.." עניתי לה, והיא גיחכה.

"תיכנסי!!" היא ביקשה. התווכחנו כך שעה, עד שבסוף הבנתי שאין לי כל כך מה להפסיד. במילא ליאן לא תוותר. הורדתי את החולצה ואת השורט, ולפני שבכלל הספקתי להיכנס, אשטון דחף אותי לבפנים.