Made of wish 〉Niall H - Hebrew

Chapter 2

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

|הערת הכותבת |

אז קוראים לי טופז, והרבה זמן חשבתי שהגיע הזמן שיגוונו קצת בפאנפיקים.

רוב הפאנפיקים בנויים על עיקרון בסיסי דומה של ״אני והוא חברי ילדות טובים ואז התאהבנו״

״אני חדשה בבית ספר\מקום חדש והכרתי אותו והתאהבתי בו"

"מאוהבת בזמר ההוא מוואן דיירקשן ואז פגשתי אותו"

וכל מיני כאלה, אז חשבתי לנסות משהו חדש שבו הדמויות הראשיות כבר ביחד, לנייל אין שום קשר בין וואן דיירקשן ומוזיקה, הדמויות בגילאים 26-28, התעסוקה וההתנהגות שלהם שונה ממה שקורה במציאות.

אז אני בסך הכל מקווה שתאהבו את מה שיצא, ואני אשמח לביקורת טובה ורעה
ואם יש

לכם שאלות אתם מוזמנים לשאול❤

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

הוא חייך חיוך גאה למבט המאושר שלי ונשק לי ארוכות, הרגשתי מאושרת כמו שלא

הרגשתי מעולם.

ערב השנה החדשה, אני ונייל חוגגים בנוסף לזה את יום השנה הראשון שלנו ביחד.

התיישבנו על החוף ולבשתי בגד ים כחול מתחת לשמלה הלבנה שלי, הגלים נשברים תחת רגלינו ואור הירח היה העד היחיד לאותו הרגע המאושר.

נייל הביא איתו נרות ריחניים, שאני חייבת להודות ששנאתי את הריח שהם הפיצו אבל לא רציתי להרוס את הרגע. הוא הוציא מהתיק שלו בקבוק יין ושתי כוסות מעוטרות בציורים עתיקים. את הכוסות קנינו בחנות מזכרות מקומית. הוא מילא את הכוסות עד לטיפה האחרונה והושיט לי אחת מהן, הצמיד את הכוס שלו לשלי והכריז;"לחיי,לחייך,לחיינו,ולזכר כל הרגעים הטובים שהיו ושיהיו לנו״.

_

בחנתי את חלל החדר ואת הבלגן שנייל השאיר אחריו, אבל זה לא אמור להדאיג אותי. בבתי מלון יש מנקות הרי. מבט אחרון במראה לפני שעזבתי את החדר, ונעלתי אותו. המזוודה שלי בחוץ, התיק שלי וכל שאר החפצים האישיים. לא אצטרך לראות את החדר הזה או את היבשת הזאת יותר, בחזרה למנצ'סטר.

המשפחה שלי לא מורכבת וגדולה מידיי. אבא שלי חי באוסטרליה כבר הרבה שנים ואמא שלי ואחותי לני גרות ביחד. אני גם גרתי איתן עד כלפני שנה, אבל אני ונייל עברנו לגור ביחד. למרות זאת אני מבלה את רוב הזמן בבית של המשפחה שלי כי נייל בעבודה כמעט כל היום.

כולם טוענים שאני ואחותי, לני, לא נראות בכלל אחיות. הם אומרים שאנחנו לא דומות בשום דבר,בתחביבים,בדיבור,באופי,ובמראה אין אפילו דמיון ולא קטן.

השיער של לני ארוך בצבע שמש שטני ומתולתל מאוד, עיניים דבש גדולות ובולטות וריסים ארוכים ותווי פנים שלה נורא ברורים ומרשימים. היא גבוהה ומלאה בדיוק במקומות שצריך, היא אוהבת להיות בחברת אנשים, תמיד מוקפת באנשים חדשים והיא תופסת את רוב תשומת הלב. לני קלייר פנקונזי היא אחת שתמיד נהנו בסביבה שלה.

לעומתה, אני יותר אוהבת להיות לבד. חברה זה מצויין, אבל אף פעם לא הצלחתי להסתדר עם אנשים כל כך מהר. תמיד כששמעו 'פנקונזי'-ישר חשבו על לני כי כולם מכירים אותה. תווי הפנים שלי נורא שונים משל לני, לא ברורים ושונים בצורתם משלה.עיניים ירוקות קטנות וריסים די קצרים, אף קטן ושפתיים משונות.

אני ולני לא דומות בשום אופן. בכל זאת אנחנו מסתדרות מצויין ולמדנו למצוא כל כך הרבה דברים משותפים בינינו. לשתינו יש שתי נקודות חן ליד הצוואר, מנומשות ממש קצת באף ובלחיים, אנחנו אוהבות את אותה המוזיקה ויש לנו את אותו הטעם בבגדים. שתינו מפחדות מגבהים ושתינו שונאות קרקסים-מתעבות אותם.

צמוד לבית שלי במנצ׳סטר יש מאפיה קטנה, בגלל זה תמיד כשאני באה הביתה יש ריח של מאפים ולחם טרי.

״אלוהים אדירים, אמה, את בבית״,אמא שלי מלמלה במבט מופתע וחיבקה אותי, הכניסה אותי הביתה.

נזכרתי בפעם הראשונה שהבאתי לפה את נייל, להכיר את המשפחה שלי.

חזרתי הביתה עם נייל למנצ׳סטר אחרי הטיול שלו בדרום אמריקה וכשאני סייימתי לעבוד על הפרוייקט שלי בלימודי צילום.

השהות שלי שם ערכה כשלושה שבועות, אני ונייל כבר הספקנו לחבב אחד את השני והתחלנו לצאת ביחד. לא סיפרתי לכל למשפחה שלי עליו וחשבתי להפתיע אותם.

אמא שלי הייתה הראשונה שפתחה את הדלת,המשפט הראשון שהיא אמרה היה ״אלוהים אדירים, אמה, התגעגענו".

אמא שלי, לני, אבא שלי(באותה תקופה הוא היה עוד חלק מהמשפחה),והחברים הטובים שלי סיליבר ורוס התנחלו גם הם בסלון שלנו. אמרתי להם שיש לי משהו חשוב לומר, לעדכן אותם.

״אז ככה, אני ונייל הכרנו בדרום אמריקה,הוא הראה לי מקומות יפים שאוכל לצלם לפרוייקט שלי אבל באיזשהוא שלב הבנתי ש-״

״שיותר יפה לך להיות במיטה שלו?״,רוס התפרצה, הסמקתי ואמא שלי גערה בה, כולם צחקו. הסתובבתי לנייל והוא סימן לי 'אוקיי' עם האגודל וחייך.

״בסופו של דבר הבנתי שאני מחבבת אותו ואנחנו יוצאים ביחד עכשיו״.המשכתי את המשפט כדי לגרום לכולם להחליף נושא שיחה ושהפוקוס יעבור אליי.

״ילדה שלי, אני שמחה בשבילך, אני בטוחה שההחלטה שלך נכונה ״,אמא שלי תפסה את היד של נייל והתחילה עם המגילות ״תשמור לי על הילדה,זכית בזהב״ וכאלה.

ההורים שלי סידרו את השולחן לארוחת הערב לכבוד בואי ונייל הראה את כישורי הבישול שלו מול כולם ואמא שלי העבירה לי מבט מרוצה עם העיניים שלה.

נייל תמיד ידע לבשל אבל אף פעם לא מצא זמן בשביל זה ולכן אני תמיד בישלתי. הוא לא הסתיר את זה ואמר שהוא אוהב את איך שאני מבשלת,אבל לעומת הכישורי בישול שלו אני אפס. שוויצר. אני לא מאשימה אותו, הוא אמריקאי.

כשיצאנו חודש ביחד, הוא אמר לי שהוא יקח אותי למסעדה יוקרתית לארוחת ערב ובמקום זה הוא סידר את המרפסת שלו והכין ארוחת ערב בעצמו.

ואני בטוחה שערב כזה ישאר אצלי בזכרונות לנצח ואני שמחה שהוא הבין שזה יותר רומנטי כשהוא מארגן את זה ולא לוקח אותי למסעדה יוקרתית מטומטמת.

באותו ערב הוא אמר לי, מילה במילה,

״את הבחורה הכי מושכת ויפה שאני מכיר,אבל זאת לא הסיבה שהתאהבתי בך״.