Made of wish 〉Niall H - Hebrew

Chapter 36

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

צלצול הטלפון העיר אותי משנתי העמוקה והנינוחה. הרמתי את הטלפון ושמעתי את קולה של לני.

"מצטערת אם הערתי אותך" היא אמרה בטון מתרגש. "דיוויד הציע לי להינשא לו!" היא צעקה.

"וואו, לני, ברצינות?" שאלתי והיא השמיעה קול חיובי.

"אני כל כך שמחה בשבילך!"

דיוויד הוא החבר שלה כבר שנה וקצת, כנראה הם מתקדמים מהר. אבל הוא נורא נחמד לפי מה שלני מספרת אז אני שמחה בשבילה.

הכנתי סלט ירקות עם גבינה מלוחה וחביתה, והתיישבתי לאכול, תוך כדי התחלתי לדפדף בסתם עיתונים.

שעות אחר הצהריים הגיעו במהרה, וכמו תמיד השארתי את דלת הבית פתוחה כדי שאוויר נעים יכנס לבית וריח טבעי יתפרס בחלל הבית.

אומנם עדיין קריר בחוץ, אבל באותו יום מזג האוויר היה שונה לגמרי.

16:23, ושמעתי צעדים בקרבה לבית וידעתי שזה רובי, שליח הדואר.

"אמה פנקונזי" הוא אמר וניגשתי אליו בחיוך.

"המזג האוויר היום נורא נעים" אמרתי והוא הנהן, הגיש לי חפיסת מכתבים.

"זמן מצויין לצאת לטייל, יש פארק נהדר במרחק של כמה דקות מכאן" רובי אמר.

"אני אציע לנייל שנלך לשם, זה נשמע מצויין!" השבתי והוא הנהן.

"שמעתי שאחותך התארסה" אמר וסידר את תיק הצד שלו.

"איך אתה יודע?"

"דיוויד במקרה אח שלי" הוא אמר וגירד בעורפו. פי נפער ואז חייכתי.

"וואו, איזה צירוף מקרים!" אמרתי והוא חייך בחזרה.

ניפפתי לו לשלום והוא הלך, סגרתי את הדלת אחריו וחיטטתי בין המכתבים, עוד כמה דברים רגילים כמו תשלומים ומכתב מאבא שלי. לא גלויה, אלא מכתב.

פתחתי את המעטפה ושלפתי את הנייר ממנו.

"לאמה היקרה, רציתי בהזדמנות זו לאחל לך בהצלחה במערכת היחסים שלך עם נייל,וכמובן מזל טוב ללני על האירוסים! נאסר עליי לשלוח לבית ההוא מכתבים בגלל אמא שלכן.

נורא קשה לי בלעדיכן בחיים. אפילו שיש לי גם בנות מאישתי הנוכחית- אתן גם הבנות שלי ואני תמיד חושב עליכן.

מצטער שהרסתי לכן ולקחתי ממכן דמות חשובה בחיים-אבא. ״

מכתב נורא קצר וישיר. העיניים שלי טיפה דמעו אבל זה רק בגלל שאני רגישה.

איך הוא יודע עליי ועל נייל? ועל האירוסים של לני?

בלי ששמתי לב השעה כבר הייתה 18:00, והייתי מוכנה להליכה הקבועה שלי.

הפעם כשעברתי בשבילי המדשאות דיברתי עם אנשים, שיחקתי עם ילדים ואפילו אמרתי שלום לכריס, מבית הקפה!

עצרתי בדוכן של אלברט כמו תמיד וסיפרתי לו עליי ועל נייל.

היום הזה עבר נהדר מהרגיל. סדר היום שלי היה דומה אך הוא לווה בשמחה קבועה.

לקראת שמונה בערב, אני ונייל נסענו לפארק שרובי דיבר עליו.

שכבנו על הדשא הקר וצפינו בכוכבים.

"אין דבר שאני יותר רוצה מלנשק אותך עכשיו" הוא פתאום אמר.

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

סליחה שהפרק קצר, לא מצאתי מספיק זמן כדי לכתוב פרק מספיק ארוך אבל אני אפצה אתכן מחר!

המטרה פחות או יותר של הפרק הזה הייתה לתאר את השינוי ביום של אמה, ולראות את ההבדלים בין (נגיד לדוגמה פרק 3) לפרק הזה.