Chapter 6

884 63 0
                                    

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

טוב אז קודם כל אני מצטערת שלא העלתי אתמול פרק,התכוונתי אבל לא מצאתי זמן.

ובנוסף בגלל המצב הבטחוני שיש כרגע אולי אני אעלה פחות פרקים בשבוע (או יותר,אני לא ממש החלטית).

אוהבת המון❤

🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸🌸

באותו היום כשרבתי עם נייל בבוקר חיכיתי להודעה או טלפון ממנו כל היום, קיוויתי שהוא יתקשר או יראה סימן חיים. אבל לא כלום.

לפנות צהריים קיבלתי אס אמ אס, השם של נייל הופיע על הצג והחלקתי כדי לקרוא אותו.

״איימ, אני ממש מצטער שהמצב ככה יצא משליטה. את יודעת שהכוונה שלי לא הייתה לפגוע בך בחיים. תתקשרי אליי כשתוכלי?"

חייכתי לנוכח ההודעה. למה הוא לא יכל פשוט להתקשר? בטח היה עסוק. עבודה.

לחצתי על השם שלו וזה חייג;

"אני שמח שהתקשרת",הוא אמר במבוכה.

"שמחה שענית, לשם שינוי",אמרתי והוא צחק.

"כן, את צודקת בקשר לזה שאני משקיע יותר מידיי תשומת לב על העבודה. אני מצטער"

"זה עבר. עכשיו נתחיל מחדש. תחזור היום בבקשה?"

"אני אשתדל, העובדה שבאתי הנה גרמה לכולם להעמיס עליי הכל, אני מקווה לסיים כמה שיותר, אולי עוד יומיים."

"טוב,בסדר. אני מוותרת לך הפעם."

"אני מבטיח שאני אשתדל כמה שיותר שלא תיהיה פעם הבאה"

"לא משנה נייל, רק תגיע וזהו. אני מתגעגעת"

"אני גם מתגעגע המון. אני מבטיח שאני אתקשר אלייך שוב עוד כמה שעות,כי אני צריך לנתק בקרוב. אגב-איך בבית?"

"הכל בסדר,למה? שלומי בסדר"

"סתם מתעניין.",הוא צחק קצת בשקט,"נדבר אחר כך?"

"בסדר",

"אוהב אותך,ביי".

ואז השיחה נותקה.

הרגשתי מבואסת אבל גם רגועה יותר.

נייל חזר הביתה כמו שהוא הבטיח אחרי יומיים, קיבלתי אותו בחיבוק ואז הכנו ארוחה טעימה ואכלנו בסלון מול הטלוויזיה, נתתי לו לשבת בכורסה האדומה.

השעה הייתה מאוחרת, הייתי עייפה אז נייל הציע לי להניח את הראש שלי עליו.

"בן,אני עסוק עכשיו. מצטער"

-

"תחפשו מישהו אחר,הרגע חזרתי הביתה ואני-״

״נייל?״, שאלתי בבלבול והוא הסמיק ממבוכה,הוא כיסה את הרמקולים של הטלפון שלו.

Made of wish 〉Niall H - HebrewWhere stories live. Discover now