קוראים אחרי שהסיפור הסתיים? תשאירו תגובות ולייקים שאדע שהייתם כאן, ותודה לכם.
~~~
"באמת? זה מה שהם אמרו? הם לא אמרו במקרה שאני סובלת משיגעון? שאולי צריך לשלוח אותי למוסד סגור? או לבית משוגעים?" אמרתי בזעם עצור שהופנה אליו והידקתי את אגרופי לצד גופי.
הוא רק הניד את ראשו בשקט וענה ברוגע "אף אחד מהדברים הללו לא נאמרו, דניאלה."
בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי:
אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכירה את הנשמה התאומה שלך, את האדם הזה שאת לא יכולה להתקיים בלעדיו.
באמת? זה בולשיט!
אהבה לא באמת קיימת, זה פנטזיה שהשתרשה עמוק אצלנו עד שאנו מאמינים בקיומה, אין דבר כזה אהבה שלא תלויה בשום דבר, אף אחד לא יכול לאהוב את הנשמה של אדם בלי לאהוב את החיצוניות, זה לא קיים.
נשמה תאומה, החצי השני שלי, וכל הניסוחים האלו שנועדו למכור דבר אחד- חלום, אחד שאי אפשר להשיג, כי הוא פשוט לא קיים.
הבנתי שאהבה היא יפיפה למראה, מקסימה לקריאה ומצטלמת היטב בסרט- אך לא מציאותית. הבנתי את זה בדרך האכזרית והקשה ביותר, כי אף אחד מעולם לא אהב אותי ואפילו הורים שלי נטשו אותי.
למדתי להסתדר לבד כל חיי, כי מעולם לא היה מישהו שדאג לי. למדתי בדרך הקשה שגם אם נראה שלמישהו אכפת ממך זה שקר, הרי אכפת לו מהאינטרסים של עצמו בלבד.
הייתה לי מטרה אחת השנה הזו וזה לסיים אותה, אחרי זה יכולתי להיות ברשות עצמי, בלי אף אחד שיעמיד פנים שאכפת לו. הייתי מושא לרחמים וללעג, כשאת הופכת לכזו כל מה שאכפת לי היה לברוח רחוק ולא לסמוך על אף אחד.
אך גל נוימן החליט שהוא לא עמד לוותר עליי, גם שדחיתי אותו, הוא חזר שוב ושוב. הוא הושיט לי את ידו ופתח בפניי את לבו, הוא האמין בי ולא הפסיק למרות שהוא היה היחיד. הוא חייך לעברי שאף אחד אחר לא עשה זאת והוא הוכיח שלכל אחד מגיע אהבה, גם לי.
~~~
זה גם מה שכתוב בתקציר לפני, תקראו כי זהו רקע על הדמות.
בברכה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Never
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר ראשון בדואט ה"נצח". 1. Never 2.Always אנא וודאו שאם קוראים את הדואט על פי הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. אני תמיד יאהב אותך, אני לעולם לא יאהב מישהו אחר. בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי: אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכיר...
