פרק 22
לא הצלחתי לישון אפילו לדקה אחת כל הלילה, הראש שלי במלא במחשבות הסתובבתי שוב ושוב ולא יכולתי לעצום עין, רציתי להתעלף או לאבד את הכרה רק כדי לשכוח לזמן מה מהמחשבות שהטרידו את מנוחתי. עמדתי לפגוש אותו היום ואפילו לא ידעתי מה דעתי בנושא, ולא ידעתי אפילו איזה עמדה אנקוט, האם אתנצל בפניו על התנהגותי? או שאחליט שעשיתי את זה במועדות מלאה ואקח אחריות על כך.
שיניתי את דעתי פעמים רבות הלילה שעד שהבנתי שלא הייתה לי החלטה חד משמעית בנושא, השעון צפצף, הזכיר לי שזה שהייתי אמורה להתעורר כרגע, בעוד שלא הצלחתי לישון אפילו לזמן מועט כל הלילה.
אבל התראה הזכירה לי משהו ששכחתי, היום היה היום שבו עמדתי מול המבחנים לצו ראשון, כעיקרון המינויים התחילו לרוב התלמידים ביא', אבל אני לא הייתי רוב התלמידים.
פתחתי את דלת חדרי, עמדתי המומה וקפואה במקומי, עיניי נפערו, האם חלמתי?
הוא נעמד על רגליו והתקדם לעברי, ולעומת זאת אני רק טרקתי את הדלת והסתובבתי להביט לעבר חדרי הריק, עמדתי זמן ארוך מופתעת ומזועזעת.
הבנתי שלא אוכל להישאר חדרי הרבה זמן, הייתי חייבת לצאת החוצה. פתחתי את דלת חדרי שוב ועמדתי מול גל, הוא עמד בהפתעה, עיניו היו פעורות מול הדלת והביט בי לקח לו כמה דקות להתנער מן הקפיאון שלו והוא חייך לעברי חיוך הקניט "טרקת לי את הדלת בפרצוף?"
זה לא זמן טוב לסגת אחורה?
הפעם הייתי חייבת להתמודד עם זה, הייתי זקוקה לאומץ ולהצלחה הפעם. נשכתי בחוזקה את שפתיי, יהיה מה שיהיה אתמודד עם זה בראש מורם.
"אני מצטערת?" ספק אמרתי, ספק שאלתי, גל נראה משועשע בזמן שהרגשתי מבוכה וחוסר אונים.
"זה בסדר, אבל זה היה די מצחיק אם היו מצלמים את זה מהצד, יש לך צו ראשון היום, בואי נצא לדרך כבר, שלא נגיע מאוחר מידי."
הבטתי בו בהלם, הוא לקח בקלילות בעוד אני, התלבטתי במחשבות עד שיצאתי מדעתי, שיניתי כל כך הרבה פעמים את דעתי שאפילו נשארתי מבולבלת לסוף. עדיין הוא היה גבר מיוחד בחיים שלי, וגם לא הייתי יכולה לוותר אליו, נתתי לו את האפשרות לחדור את החומות שלי.
"אני צריכה להתלבש, לשטוף פנים גם." השבתי.
הוא סקר אותי במהירות "את עדיין לא מוכנה, באמת מה עשית כל הזמן הזה?"
הרמתי אליו גבה "ישנתי."
הוא הביט לעברי ולעבר השעון שלו "השעה שמונה וחצי, זה אחרי השעה שהיית אמורה להיות בלימודים."
"תכננתי יום חופש." אמרתי ועקפתי אותו בדרכי לאמבטיה לשטוף את פניי וצחצח שיניים.
חייכתי אליו ואחזתי בידו והנהנתי קלות "כן, בוא נלך."
"נוסעים ברכב שלי, יהיה לנו נוח יותר." הוא אמר
"אין בעיה, אתה הולך להישאר איתי כל היום?" תהייתי בקול.
הוא משך בכתפיו "רק אם תרצי."
"אני חושבת שאני אסתדר בכוחות עצמי." השבתי ונכנסתי לרכב שלו.
"אם תרצי, נקבע לאחר מכן אם כך, יהיה לפנייך יום עמוס, ואני בטוח שתרצי לאכול משהו, איך נשמעת לך מסעדה?" הוא שאל, הניע את הרכב, הרים את בלם היד והחל לסוע.
~~~
צום קל לאלו שצמים.
מאחלת לכם שבוע מקסים!
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Never
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר ראשון בדואט ה"נצח". 1. Never 2.Always אנא וודאו שאם קוראים את הדואט על פי הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. אני תמיד יאהב אותך, אני לעולם לא יאהב מישהו אחר. בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי: אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכיר...
