פרק 31
הבטתי לעברם במבט תמים והרמתי את מבטי אליו "אני לא רואה שום בעיה."
הוא לקח נשימה עמוקה כנראה חשב על מענה מתאים "אם את כבר לא לבושה לבית הספר, בואי ננצל את הזדמנות ונקח אותך למקום אחר."
זה היה מסקרן לדעת מה הוא תכנן בשבילי, מאחר שידעתי שלא אהיה חסרה לאף אחד מבית הספר והם אפילו לא ישמו לב לחסרוני, לא היה צורך לעדכן אותם.
"עדכנתי את המורים שלך שלא תגיעי היום." הוא אמר לי, הוא תכננן את היום הזה?
ולפני שהצלחתי למחות הוא משך אותי לרכב שלו.
"לאן אנחנו הולכים?" שאלתי, הוא לא ענה רק הניע את הרכב ונסע, הוא העביר לידי שקית נייר סגורה והדליק את הרדיו ונתן לשירים למלא את חלל הרכב. פתחתי את שקית הנייר, שם נחו כריכים מוכנים וארוזים.
הרמתי אחד מהם ושאלתי "מה אלו?"
"יש שם גבינה צהובה וטונה, קחי מה שאת רוצה," הוא אמר והצביע למטה לידנו "יש גם בקבוק מים אם תרצי."
כל דבר שעשיתי איתו היה טוב גם אם לא ידעתי מה עמדנו לעשות, אבל לא היה לי ספק שאיהנה, הוא אהב לטייל והוא אהב לקחת אותי. אשקר אם אגיד שלא נהניתי מכך אבל גם לא אוכל להגיד זאת בפניו.
הרגשתי תמיד חלוקה בדעתי סביבו, מצד אחד לא האמנתי באהבה, זה נראה נפלא אך לא מציאותי. מצד שני גל הופיע והרגשות שחשתי כלפיו, היו יכולים להתפרש כדבר אחד- אהבה.
ברגע זה הודיתי ביני לבין עצמי שאהבתי אותו, לא חיבבתי, לא העדפתי ואפילו לא הערצתי. אהבתי אותו. לא ידעתי אם כרגע הייתי צריכה לברוח הכי רחוק שאפשר או שהייתי צריכה להתקרב עד חוסר מרווח נשימה.
"על מה את חושבת?" הוא שאל.
בלי יותר מידי מחשבה עניתי "עלייך."
הוא נראה מופתע כל כך שהוא לחץ כל כך חזק על הברקס שהרכב עצר בחריקה ממושכת, נהדפתי כל כך חזק קדימה שהודיתי על הרגע הזה שחגרתי את עצמי, כי אם לא ככל הנראה הייתי עפה מחוץ לשמשה ישירות על הכביש. הבטתי סביב ופתחתי שהעצירה הפתאומית גרמה לתאונה אך לשמחתי הכביש היה ריק, לאף אחד לא הפריע העצירה שלנו.
לעומת זאת, אני הייתי נבוכה כל כך, זה היה נורא, איך יכולתי לומר את זה כאילו יום יום הלכתי וסיפרתי לאנשים שחשבתי עליהם?! אף פעם לא הצגתי את הרגשות שלי, אפילו לא רמזתי אליהם. הפעם הזו הצגתי אותם לראווה באזניו של גל התוודיתי. וודאי שהוא מופתע, אני בעצמי לא יכולתי להאמין לכך.
"אני מצטערת" התחלתי למלל ולנסות לשחרר את החגורות בטיחות שבכל רגע שעבר נראתה פחות מצילה חיים ויותר מסכנת אותם, שהשתחררתי לבסוף התכוונתי לפתוח את הדלת של הרכב ולרוץ הכי רחוק שאפשר. הייתי מוכנה אפילו ללכת לבית הספר, כן זה המצב שבו הייתי נתונה, הכול בשביל להתרחק מהרגע הזה, לשכוח אותו ולהעמיד פנים שהוא מעולם לא קרה.
לצערי, גל אחז בידי ולא נתן לתוכנית שנבנתה בראשי לצאת אל הפועל, נשארתי ברכב שלו, שיד אחת שלו על זרועי והיד השנייה שלי הונחה על הדלת.
"אל תלכי, בבקשה." הוא אמר, קולו היה שקט כמעט מתחנן. הרמתי את מבטי לעברו והכנות שניבטה בהם גרמה לי להירתע, לא רציתי לראות את הרגש שנשקף מעיניו, לא רציתי שזה יהיה מכוון עליי, רציתי רק לברוח.
~~~~
שתהיה לכם שנה נפלאה!!
מאחלת לכם המון אושר, שתעשו את מה שאתם אוהבים ותלכו אחרי החלומות שלכם.
שתהיה לכם שנה מלאה באהבה , בחופש ובבחירה.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Never
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר ראשון בדואט ה"נצח". 1. Never 2.Always אנא וודאו שאם קוראים את הדואט על פי הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. אני תמיד יאהב אותך, אני לעולם לא יאהב מישהו אחר. בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי: אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכיר...
