פרק 26
שקראו בשמי סוף סוף, הבנתי שזה הפך להיות כמעט טקסי כל העניין: המתנתי, קראו בשמי עשיתי מה שהצטרכתי ולאחר מכן המתנתי שוב. חיכיתי לרגע שבו אסיים אם היום הזה, הרגע שבו אוכל לשבת עם גל ולספר ובעיקר להתלונן על היום הזה.
צעדתי פנימה, קיוויתי שהתחנה הזו תסתיים מהר ואעבור לחכות לתחנה הבאה שלי, לא היה ספק בכך שאחכה. אבל ככל שאסיים מהר יותר כך יכול היום הזה להסתיים.
חיילת חייכנית קיבלה את פני , היא ביקשה ממני לשבת לפניה. על השולחן שמולה היה מונח מחשב, היא הביטה לעברי "אני אשאל אותך שאלות על המשפחה שלך ועל החיים שלך, אוקי? בואי נתחיל." היא אמרה, ככל הנראה זו לא הייתה שאלה שהייתי צריכה לענות אליה או שאף אחד מעולם לא סירב לה, אחד מהם ככל הנראה היה נכון.
"השם שלך?"
"דניאל סיירה."
היא הקלידה במחשב שלה משהו, ככל הנראה את תשובתי והמשיכה "השמות של הורים שלך?"
"אין לי מושג."
"אין לך מושג?" היא הרימה את עיניה מהמקלדת והביטה בי המומה לרגע, עד שהתעשתה וחזרה לעצמה "אפשר לשאול למה?"
"השאירו אותי ליד בית ילדים שהייתי תינוקת, האומנת נתנה לי את שמי ומאז אני איתו." השבתי, העבודה שהורים שלי נטשו אותי, זו הוכחה הטובה ביותר שאין באמת אהבה, אף אחד לא יכול לטעון כנגד הטענה הזו. אולי יש אנשים מסיומים שהחליטו לקחת דרך אחרת אבל זה לא אומר שאין בהם רוע, הם פשוט בחרו להסתיר אותו מעיני כול ולהעמיד פנים שהם טובים יותר.
גל היה פשוט טוב טהור, הוא בערך הרס את כל האמנות שלי, ואת כל השקפות עולם שפיתחתי, אבל העבודה שזה היה אדם אחד לא עשה בי שינוי משמעותי, אולי בגלל כל הרוע שיש בעולם, אלוקים החליט לשלוח מלאכים, אני חושבת שגל היה אחד מהם.
"אוקי." היא השיבה הקלידה בזריזות שורה נוספת במחשב שמולה.
"אני אוכל לקבל את התעודות זהות שלך?" היא שאלה והושטתי לה בלי להסס והיא הקלידה את הפרטים לתוך המחשב שלה.
"איפה את גרה?" היא שאלה והושיטה לי את התעודות זהות בחזרה.
"בפנימייה שבה אני לומדת." השבתי את מה שהיה מובן מאליו מבחינתי אבל ככל הנראה לא מבחינתה. היא הנהנה בחטף והקלידה שוב ואפילו לא הביטה לעברי.
"יש לך כיון שתרצי שאת חושבת שתרצי להתמיין, מסלול מסיום?"
משכתי בכתפיי "לא במיוחד."
"זה בסדר שאני אעשה לך מבחן קצר בעברית?" היא שאלה והסכמתי.
היא הניחה למולי דף עם מילים שבניהם היו אלכסונים, המשפט לא היה כתוב בסדר הנכון.
היא אמרה "תוכלי לסדר את המשפטים כך שיכולו להיראות הגיוניים?"
לקחתי את העט שהיא הציעה לי והחלטתי לשרבט בזריזות את המשפטים שהחלו כבר להסתדר בראשי.
סיימתי לאחר כמה דקות והושטתי לה את הדף בחזרה, היא הניחה אותו בצד והושיטה לעברי דף נוסף וככך זה המשיך עד שלבסוף היא אמרה את המילים שציפתי לשמוע.
"סיימתי, אחרי זה את תכנסי למבחן שאורכו שעתיים לא תוכלי לעשות אותו שוב, אבל אם לא תעשי היום תוכלי להגיע בפעם הבאה, את רוצה לעשות היום?"
הנהנתי, אם הייתי כאן התכוונתי לסיים את כל הבחנים והמבחנים של היום הזה.
"יש לך אבחונים כלשהם או הקלות מסיומת?" היא שאלה.
"לא שידוע לי." השבתי
"אוקי, תחכי עד שיקראו בשמך."
~~~~
אני ממש חכה שתגיעו לפרק הבא!
הוא ללא ספק מדהים.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Never
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר ראשון בדואט ה"נצח". 1. Never 2.Always אנא וודאו שאם קוראים את הדואט על פי הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. אני תמיד יאהב אותך, אני לעולם לא יאהב מישהו אחר. בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי: אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכיר...
