Never

פרק 41

פרק 41

על פניו עלה חיוך, הוא נישק לשפתיי "זה יהיה מעולה, תתחלי לארוז, אני אעזור לך."

צחקתי "אני חושבת שתספיק לי מזוודה אחת, אני בטוחה שאסתדר, אין צורך שתעזור לי."

"את רוצה ללכת לים?" הוא שאל פתאום, שינה את הנושא ששוחחנו אליו, לא הייתי בטוחה אם זה בגלל שדחיתי את הצעתו לעזרה או העבודה שהודיתי שכל דבריי יכולים להיכנס במזוודה אחת, זה היה עצוב למען האמת אבל הוא מעולם לא אפשר לי להרגיש נחותה ממנו.

ים?" שאלתי, הוא כבר עמד והושיט את ידו לעברי."

"כן, אמרנו שננצל את החופש עד לגיוס שלי, היום יום מקסים לים."

הנחתי את ידי בשלו והנחתי לו למשוך אותי לעמידה "אני מניחה כך."

"אני מקווה שיש לך בגד ים." גל אמר.

הרמתי גבה בתגובה והשבתי "לא, הייתי בטוחה שנלך לשבת על הדשא בפארק ולא נהיה בקרבת מים, לא הרגשתי צורך להביא את הבגד ים שלי."

הוא משך בכתפיו, הוא לא התרגש מנימת קולי המאשימה "לא נורא, אני בטוח שנוכל למצוא חנות שיהיה שם בגד ים שיתאים לך."

הנדתי בראשי והבטתי בו כחסרת אמונה, תמיד הפתרון בעיניו נראה פשוט כל כך, נאנחתי ואמרתי "פעם הבאה תגיד לי לפני."

הוא הביט לעברי וקרץ "לא ידעתי שזה מה שיקרה, נקנה גם לי בגד ים על הדרך."

לא הייתי צריכה להגיד מה חשבתי על הפתרון הזה, הכול היה ברור בעיניי, אבל נראה שהוא לא התרגש במיוחד, לי לעומת זאת זה נראה בזבוז מיותר של כסף, אך לא התווכחתי כבר ידעתי שזה היה חסר טעם.

"החנות הזו נראית טוב." הוא משך אותי לעבר אחת החנויות שקולבים של בגדי ים נתלו מחוץ, כולם של נשים וכולם היו ביקיני.

"כן, אני בטוחה שתשמח לראות אותי באחד מאלה." לא יכולתי להסוות את השעשוע שלי.

הוא חייך לעברי חיוך פלרטטני והשיב "את יודעת היטב, בואי נמצא לך משהו טוב."

אולי גל היה מופתע מידי, הוא עמד שם מולי, בהה בי שעיניו פעורות לרווחה, הוא היה נראה מעט מטופש, אבל מקסים וחתיך. יכול להיות שזה קרה בגלל בגד הים שלי, שהיה מלא חוטים, זה היה בגד ים בצבע כחול, שמקדימה היו מספר חוטים שחיברו בין החלק התחתון לעליון, מאחורה זה היה תחתון וסוגר של חזייה שלא התחברו אחד לשני, הבגד ים ישב על גופי בצורה מחמיאה. הוא ירד לעבר הרווח בין שדיי, והתחבר בניהם באמצעות אבזם זהוב ומעוגל.

"נראה לי שמצאתי." הכרזתי והוא התנער מהלם שבו שקע והחל לעלות ספקות "אולי לא, את יודעת זה לא מתאים לים, אולי משהו אחר?"

חייכתי אליו חיוך מתריס "זה לא מתאים לי, או זה לא מתאים לך?"

"זה משנה?" שאל.

התקרבתי אליו יותר, לשוני ליחחה את שפתיי, היינו במרחק נשימה זה מזו והשבתי "מאוד, התשובה שלך תחליט." זה היה ברור לשנינו שהתגריתי בו, אבל הוא לא הפסיק אותי, ידעתי שהוא נהנה מהמשחק הזה.

הוא גיחך קלות "אבל הפוך ממה שאני חושב."

משכתי בכתפיי והתרחקתי ממנו "תנסה ותראה."

"למה אני חושב שכל תשובה שלי תסבך אותי בצרות?"

הנחתי יד על חזהו ודחפתי אותו קלות "מי יודע?"

הוא נאנח ומשך אותי לקרבתו ונישק קלות את שפתיי, הוא הסתובב לעבר המוכרת "אנחנו ניקח את זה, ואולי עוד משהו אם הגברת תרצה." הוא קרץ וגרם לי לצחוק.

~~~

שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ, תֵּהָנוּ מֵהַפֶּרֶק!נִפָּגֵשׁ שָׁבוּעַ הַבָּא.

בברכה, 

וויט אנג'ל.