פרק 28
"את האפשרות השנייה?" זה יצא כמו שאלה, למרות שרציתי להכריח אותו לעשות זאת, לא הייתה לי באמת אפשרות כזו ולכן נשכתי את שפתיי קלות וקיוויתי שכך יקרה.
הוא צחק ואמר "בואי נקח אותך למסעדה טובה, איך עבר היום שלך?"
"זוועה," השבתי, אבל הייתי חסרת עניין לחלוטין ביום הזה, אפילו את התוצאות של הבחינה שעשיתי לא עניין אותי במיוחד. כל מה שרציתי לדעת הייתה תשובתו ומאחר שהוא לא ענה אלא רק חלף לנושא אחר בקלילות הייתי צריכה תשובה חד משמעית ודרשתי "מה עם התשובה שלי?"
"אני אשיב לך אחרי הארוחה." הוא תפס בידי ומשך אותי לעבר הרכב שלו. רציתי לקבל את התשובה שלי ברגע זה ,אבל מאחר שגם הייתי רעבה הנחתי לזה.
המסעדה שהוא לקח אותי הייתה מסעדה ביתית קטנה עם ספות נוחות ותפריט עשיר, ומאחר שהתלבטתי זמן ארוך מה להזמין, גל הזמין כמה מנות יקרות במיוחד.
המלצרית רשמה את הזמנה והבטיחה שהאוכל יגיע בקרוב, הוא חייך לכיוונה ואני בעטתי בו מתחת לשולחן על כך שהזמין דברים כה יקרים, נראה שזה אפילו לא הזיז לו. המלצרית הביטה בו בחיבה יתרה ומנגד שלחתי לעברה מבט רושף. הוא לא היה צריך להיות נחמד כל כך לכולם.
"מה אני רואה על הפנים שלך?" הוא הביט לעברי בחיוך מקניט.
הנחתי את ידי על פניי וניסיתי להבין על מה הוא דיבר, ניסיתי לנקות את פניי ושאלתי "מה יש על הפנים שלי?"
הוא צחק בזמן שחיפשתי בקדחתנות את הסיבה לכך, הוא השיב לאחר שנרגע מעט "קנאה."
שמטתי את ידי והבטתי לעברו במבט חסר אמונה ונימה של כעס נשמע בקולי "אתה צוחק עליי עכשיו?"
הוא הניד בראשו וניסה להחניק את הצחוק שעלה על שפתיו "את כל כך חמודה."
צמצמתי את עיניי וחשקתי את שפתיי "נראה אותך אומר לי חמודה אחרי שנצא מפה."
הוא שלח לעברי מבט זהיר "את מתכננת משהו מסוכן?"
משכתי בכתפיי בתשובה מתחמקת "אולי רק לך."
"אני אקח את זה כתשובה חיובית ואתחמק ממך ברגע זה." הוא הביט לעברי והתרומם מהכיסא שלו באטיות.
שלבתי את ידי על החזה שלי והבטתי לעברו "שב, אני לא אעשה לך דבר עד אחרי האוכל, אחר כך תנסה להתחמק." קרצתי אליו בנימה בטוחה.
הוא התיישב על הכיסא שלו ונאנח "את בלתי אפשרית."
משכתי בכתפיי בחוסר אכפתיות "אני בטוחה שתוכל להתמודד עם זה."
ופתאום הוא חייך לעברי חיוך רגוע ומרוצה "תודה לך." זו היו שתי מילים בלבד אבל הם היו כל כך כנות, שכל הכעס שלי התנדף, לבי רטט מרגשות כנים - מאושר.
הרגשתי נבוכה מזה הוא הודה לי, הרי זה היה אמור להיות הפוך, אני זו שהייתי צריכה להודות לו, על שהאמין בזמן שאף אחד אחר לא, שהושיט לי את ידו וקיבל אותי לליבו, שאהב אותי בזמן שיכל לאהוב כל אחת אחרת ועל זה שהוא נלחם עליי ולא הפסיק, והפך להיות חלק מחי.
"אני זו שצריכה להודות לך." השבתי.
~~~
ממש אוהבת את הזוג הזה.
באהבה,
וויט א'נגל.
YOU ARE READING
Never
Romance✯הסתיים✯ M×W ספר ראשון בדואט ה"נצח". 1. Never 2.Always אנא וודאו שאם קוראים את הדואט על פי הסדר. סדרת הבחירה קשורה לדואט הנצח. אני תמיד יאהב אותך, אני לעולם לא יאהב מישהו אחר. בואו אני אגיד לכם מי היא אהבה מבחינתי: אהבה, היא הרגש שמרגישים שאת מכיר...
