פרק 14

215 25 11
                                    


פרק 14

הרגשתי כמו בחורה קשת הבנה בהיתי בו בלי אפשרות להגיב, הגוף שלי קפא, הייתי יותר מידי המומה על מנת להגיב, זה נראה מעבר ליכולתי.

"אני מצטער, זו הייתה שאלה לא במקום." הוא אמר והניד את ראשו, הוא המשיך ללכת כאילו לא אמר דבר.

"רגע," זו הייתי אני שעצרתי אותו, לא האמנתי למה שאני עושה. הייתי אמורה להסכים וללכת אחריו, להתנהג בדיוק כמהו.
לא הייתי אמורה לעשות את זה, אסור לי היה לפתח רגשות אליו כי הסוף היה ידוע, הוא יעזו בדיוק כמו כל השאר, הוא יעזוב שיכיר אותי באמת, כמו שכולם עשו לפניו, הוא לא ישאר, למה המילים שיצאו מפי היו אחרות כשאמרתי "אני רוצה את זה."

שום דבר שעשיתי לא היה הגיוני, התנגדתי בתוקף לכל מה שעשיתי, לכל מילה שיצאה מפי ועדיין המשכתי לעשות זאת.

הוא עצר והסתובב אליי בהפתעה, הלם נכתב על פניו. ואני בניגוד לכל היגיון הלכתי לעברו ונעמדתי קרוב אליו כשאמרתי "אני רוצה את זה, אני רוצה לצאת איתך."

מאיפה האומץ שלי לעזאזל?

הוא הביט בי בהלם. לא האשמתי אותו, הייתי מופתעת מעצמי, מאיפה הגיע לי האומץ לרצות את זה? האם בכלל לא הקשבתי להיגיון שלי?

"באמת?" הוא אומר, הפתעה ברורה בקולו, הוא הביט לעברי חופן את פניי בכפות ידיו והרים מעט את ראשי כך שעיניו הביטו בעיניי הלהט שם כל כך ברור, להט של חיבה ושל תשוקה.

זה מופנה אליי! הרגשתי איך איבדתי את השווי המשקל שלי בגלל כל הרגשות העזים שהשתקפו לעברי, רציתי אותם, רציתי הכול.

"כן," עניתי והכנות התנגנה בקולי, והרוח הנעימה ליטפה את פנינו שעמדנו זה מול זה, ניסנו לקחת סיכון, אני לא הייתי רגילה לזה, הלב שלי הלם בקצב.

הוא הצמיד את שפתיו לשלי, בעדינות שפתיו גיששו אחר שפתיי בחשש ברור ובמעט פחד אך בכל זאת הוא נישק אותי, עדינות שלו גרמה לי לרצות עוד.

רציתי למשוך אותו אליי יותר, את שפתיו מול שפתיי לנשיקה עמוקה יותר, אך הוא נישק אותי בעדינות ורכות ששפתיו רפרפו על שפתיי והתנתקו מהם.

"אני אקח אותך חזרה." הוא אמר, הושיט את ידו לעברי והנחתי את ידי בידו והוא הוביל אותי לעבר הרכב שלו, הוא פתח את הדלת למעני ונכנסתי פנימה.

השירים מילאו את הרכב ואף אחד מאיתנו לא דיבר, אפילו לא חשבתי כמו שצריך, השקט הזה ממלא הכל, הוא ניחוח ורגוע, והוא השרה עלינו תחושה של נעימות.

השקט הופר בשל קולו "רוצה נעצור לקנות גלידה?" הוא שאל, הפניתי אליו את מבטי, הרגשתי שנמצאתי בענן לא רציתי להפסיק את ההרגשה הזו, הנהנתי אליו.

NeverWhere stories live. Discover now