Never

פרק 5

פרק 5

לאחר כמה דקות גל ליווה אותי לחדרי, כאילו שלא הייתי מסוגלת לחזור בעצמי, אבל הייתי מרוצה מזה שצדקת כדי להתלונן על משהו.
הסתרתי חיוך וצעדתי בביטחון לעבר החדר שלי, הוא הביט בשעון שנעצרנו מול חדרי ומצאתי את עצמי מקניטה אותו "אז אתה ממהר, למה אתה כאן בכלל?" נשכתי את שפתיי שחיוך הופיע על פניי. לא רציתי אותו כאן ולא ניסיתי להסתיר זאת.

הוא ניער את ידו והביט בי, בעיניו התנצלות "אני מצטער פשוט רציתי לצאת לריצה בבוקר."
"אני יכולה להצטרף?" שאלתי בהיסח דעת, מאיפה זה הגיע? הפתעתי בעצמי, הוא הביט בי בהלם אך הוא חזר לעצמו תוך שניות "בטח, אבל את בטוחה, אני יוצא בשש וחצי."

אין טעם לסגת עכשיו, נכון? אז הנהנתי בראשי בתגובה "אני יהיה מוכנה, איפה ניפגש?"

"בכניסה הראשית, זה בסדר?" הוא שאל.
משכתי בכתפיי "זה בסדר."

"נתראה מחר." אמרתי והסתובבתי לעבר החדר שלי, הוא עדיין נשאר במקום כשנכנסתי לחדר. כשסגרתי אחריי את הדלת, סוף סוף שמעתי את צעדי רגליו כהוא התרחק.

התעוררתי לקול השעון המעורר שלי בשעה שש בדיוק, לקחתי נשימה עמוקה ודחפתי את עצמי החוצה מהמיטה, לא הייתה ברירה הייתי חייבת לעמוד במילתי.

גררתי את עצמי לעבר המקלחות המשותפות שנראה כרגע כמו מקום של רוחות רפאים מאשר כל דבר אחר. היה חשוך לחלוטין והדלקתי את הפנס של הפלאפון שלי הוא האיר את הדרך עד לכיור שאיתרו אותה כתמים קטנים שהעידו על כך שבעבר הוא היה לבן כשלג, וכרגע הוא יותר אפור.

צחצחתי את שיניי במהירות, השארתי את ברז המים פתוח ואפשרתי למים לזרום, היה מעט אור בחוץ אך היה יותר ערפל.
התזתי את המים הקרים על פניי, ולאחר שיצאתי משם הרגשתי ערנית יותר. התלבשתי בזריזות וחמש דקות לפני השעה שש וחצי כבר עמדתי בכניסה. גל הגיע בדיוק של שניות שגרם לי לחייך בשעשוע.
"אז יוצאים?" שאל, הנהנתי בהיסח דעת ובחנתי אותו מזווית העין, והוא הוביל אותי החוצה והתחלנו בהליכה והעלנו את הקצב. הלכנו עד שהמהירות שלנו הגיע לכמעט לריצה, לאחר מכן הוא התחיל לרוץ, בהתחלה כל כך הופתעתי שלקח לי כמה שניות לפני שהתחלתי לרוץ לאחר זמן מועט הדבקתי את הקצב ריצתו.

הנשימות הקבועות והקצרות שלנו היו התקשרות היחידה בינינו גומעים יחד מרחקים.

ולהפתעתי, מתברר לי שהכושר הגופני שלי היה מעולה, למרות הנשימות הקטועות שלי הצלחתי לעמוד בקצב שלו ולרוץ יחד איתו הרחק.

כשחזרנו, כל גופי נטף זיעה התנשפנו והרגשתי כאילו הריאות שלי עלו באש, אך גם הרגשתי טוב.

"את היית מעולה." גל אמר שניסה לייצב את נשימתו, הניח את ידיו על ברכיו והתנשף, הנהנתי והשבתי "היית טוב יותר."

הוא הנהן ביהירות ואישר את דבריי "כנאה שאת צודקת." זה גרם לשנינו לצחוק.
לא חשבתי שזה להיות נחמד לצידו אבל זה כן, וזה הפתיע אותי.

"לכי לחדרך, ניפגש אחר כך." הוא אמר לי בחיוך, הנהנתי ונכנסתי פנימה הישר למקלחת, השעה שבע ורצנו בערך מהו כמו עשרים וחמש דקות, הייתי מותשת ומזיעה.

הלכתי ישר לחדר שלי משכתי בגדים כלשהם וצעדתי למקלחת, עכשיו האור כבר דלק ונכנסתי לאחת המלתחות הריקות, תליתי את בגדיי שלי ופתחתי את זרם המים.

זה כל כך קר שכמעט קפצתי החוצה ובמזל השתקתי את הצרחה שעמדה בגרוני, פתחתי את הברז של המים החמים עד הסוף אבל מה שיוצא לבסוף זה מים פורשים ובלית ברירה הסתפקתי בהם.

נתתי למים לזרום על גופי ולסחוף את כל הזיעה הקרה שנצמדה לגופי, לאחר שהייתי מרוצה מהריח שמופץ ממני ולאחר כמות גדולה של סבון, ניגבתי את גופי והתלבשתי בבגדים שהבאתי איתי.

השעה קצת אחרי שבע והתחלתי לשמוע רעשים מהחדרים השונים שמסמלים את התעוררתם של שאר התלמידים כאן, חייכתי מרוצה מעצמי ונכנסתי לחדרי.

הייתה לי כמעט שעה שלמה לא לעשות דבר, הוצאתי מתיקי ספר והתחלתי לקרוא אבל לצערי לא נמשך זמן רב.
דינה נקשה על דלת חדרי, פתחתי תוך שניות והיא נראתה כשעמדה להתעלף שהיא בחנה אותי בהלם שהייתי לבושה "את מוכנה." היא מלמלה בהפתעה וחוסר אמונה.

וחייכתי חיוך מתריס והשבתי בנחת "יצאתי לריצה עם גל."

היא נראתה כאילו הרגע היא נגעה בשמיים היא רק חייכה חיוך רחב והלכה ולאחר שהתרחקה מעט שמעתי אותה ממלמלת "הבחור הזה משפיע אליה טוב."

חייכתי שידעתי שלא אתן לו לשנות אותי. 

~~~~

הפרק הפעם ארוך יותר, אני ממש מתנצלת שלקח לי כל כך הרבה זמן, היה לי שבוע קצת עמוס, אני אנסה לעלות לכם פרק נוסף בהמשך השבוע.

אם אהבתם את הסיפור, אני אשמח שתמליצו אליו.

ותודה רבה לכל מי שקורה.

בנוסף יש לי דף אינסטגרם שעולה שם קטעים קצרים וסיפורים קצרים, ממליצה בחום: ys_white_angel

כן, בדיוק כמו השם של המשתמש הזה, ואם לא הוספתם עוקב לכאן, הגיע הזמן, לא?

באהבה, 

וויט א'נגל.