השמלה האדומה הזאת

54. בדידות

ביום השלישי סטיב הביא לאמה נייד והיא הרגישה שחזרה בזמן הוא היה נראה כמו צעצוע לרגע לא היו בו צבעים וגם לא מסך טאץ המקשים היו בולטים והוא היה בגודל חצי מכף היד שלה. ״ אתה רציני?!״ היא שאלה את סטיבן והוא ענה לה ״ אין לך למי להתקשר חוץ ממני ורק למקרי חירום!! שמתי כרטיס שיחות ב-10 אירו״. אין בזה אינטרנט או שום דבר חוץ משיחות.
אמה שהייתה בשוק לרגע התעשתה ואמרה טוב זה עדיף מכלום.
לאחר כשבועים ששגרת היום שלה היא לקום לסדר את הדירה הפיצית והשארת זרעים לסנאי במרפסת אמה החליטה שהספיק לה להיות כלואה ושיש לה נייד הרגישה בטוחה יותר היא נעלה את נעלי הספורט שלה ויצאה לכיוון היער היא החלה לעלות ונתקלה בכנסיה ישנה ובבית קברות בתצפית עוצרת נשימה של כל העיירה היא התיישבה שם והרגישה לבד. ״ אני פה במקום המהמם הזה ואין לי עם מי לחלוק את זה , אבל מה אני יכולה לעשות הוא עובד....״ היא המשיכה ללכת בין העצים הגבוהים, צמרות העצים היו כה גבוהים שהיא לא ראתה את השמים מבעד לעלים..
לפתע שמעה מים והחלה לצעוד לכיוון משמע המים לאחר כחמש דקות הליכה היא הגיעה לנביעה שנשפכה לאגם קטן ברווזים צפרדעים ודגים שחו בו הוא היה מוקף בעצים ובצידו הרחוק היה ספסל עץ ישן אמה פסעה אליו והתיישבה היא נשמה עמוק את האוויר הנקי עמוק אל ראותיה והסתכלה על האגם שהיה מלא בחיים.
היא ראתה זוג מטיילים שנעצרו והתנשקו בצידו השני של האגם היא הרגישה בקנאה למראה הזוג היא לא הבינה למה יש בה חוסר כזה גדול וקנאה.
היא שקעה במחשבות עם עצמה ולפתע שמה ״ג׳ו בוא לכאן״ היא חשבה שדמיינה אבל שמעה שוב קול נשי אומר באנגלית ״ ג׳ו בוא לכאן״ היא הרימה את העיניים וראתה את המטיילת ממקודם עושה עם היד תנועה של ״ בוא לכאן״ ומנופפת לבחור המטייל שעמד כחמישים מטר ממנה הוא התקרב אליה וחיבק את המותן שלה והיא הצביעה על קבוצת הצפרדעים שבאגם.
ליבה של אמה החל לפעום מהר וגל חום שטף אותה היא ניסתה לבחון את פניו מבעד לבגדי החורף הכבדים שעטפו את גופו וכובע הצמר שהיה על ראשונככל שהתקדם כך הבינה שזה לא ג׳ו שלה אבל זה לא עצר בעדה לדמיין לרגע שהזוג שעומד שם הוא ג׳ו והיא התפרקה על הזיכרון שלהם ״ לאן הלכת ג׳ו?״ היא תהתה אם הוא חי בכלל ואם הוא היה נשאר אם הם היו מטיילים כמו הזוג שניצב לפניה באגם... היא התרוממה מהספסל עם תחושת מועקה בגרון והחלה לצעוד לעבר הבית לפני שסטיב יגיע לבית ויבין שיצאה בלי רשות.

שלוש שבועות עברו מאז שעברו לדירה הקטנה והנסיעה שלהם עומדת להסתיים, היא הודיעה לסטיב שהם צריכים ללכת לרופא לביקורת והוא ניסה להתחמק אמר לה ״ בשביל מה? הכל נראה בסדר וחזרת לתפקוד מלא...״ והיא אמרה לו ״ מה שרואים מבחוץ לא רואים מבפנים אני רוצה להיות רגועה שהכל בסדר!״ היא קצת כעסה. ״ בסדר אני אברר למי אפשר ללכת כמה ימים לאחר מכן הם ניגשו למרפאה באוניברסיטה בעיר מינץ׳ ונעשו לה כל הבדיקות דם ואולטסאונד הרופא הודיע לה שהיא מבייצת והכל מתפקד כרגיל ושיש רקמת צלקת אבל זה נורמלי זה נותר מהגרידה שנעשתה״ האם חזרת לקיים יחסים?״ שאל הרופא ״ כן חזרנו אני קצת חששתי אבל עכשיו אני יותר רגועה״ שעה וחצי
אחרי הם היו מחוץ לקליניקה ״150 יורו!!!!״
אמר סטיב בתדהמה כלא מאמין ״ אני מקווה שלא תהיי לי חולה או משהו אני לא מאמין על הסכומים האלה! זה מטורף!״ הם נסעו ברכבת חזרה לבית אמה שקעה במחשבות במושב שלה על העובר שאיבדה ותהתה אם זה מסמל משהו עבורה , היא תהתה למה?! ודמיינה איך עכשיו הייתה יכולה ללטף בטן עגולה ובועטת זה העציב אותה מאוד היא ניסתה להסתכל בחלון ולהנות מהנוף אך דמעה ירדה לה על הלחי , היא נלחמה בעצמה ועצרה את הדמעות. לאחר כחצי שעה פתאום סטיב אמר לה בבהילות ״ קומי מהר אנחנו יורדים״ ״ למה סטיב ? אנחנו עוד לא קרובים לבית יש עוד כמה תחנות נוספות״ ״ מהר רדי כבר!״ הוא פקד עליה בעצבנות.
שהם ירדו מהרכבת היא שאלה מה קרה?! והוא השיב לה קניתי כרטיס למקום אחר בכלל ברבע מהכסף ותחנה לפני שירדנו עלה הבודק כרטיסים לא רציתי שיתפוס אותנו וגם אם כן הייתי שולף את ״ אנחנו תיירים אני לא יודע״ ... וגיחך לעצמו ״ כל כך קל לרמות ולדפוק את המערכת אני מצליח לנצל אותם בכל דבר הם יותר מידי ישרים״ אמה כעסה וגם נגעלה ואמרה לו ״ זה לא בסדר!! תפסיק לעשות זאת ובטח שאני איתך. אני לא מבינה אותך בשביל כמה יורו עלובים אתה רוצה להסתבך ?!?!״ מה הסיפוק שלך מזה?
סטיב: ״ הצלחתי לעבוד עליהם דפקתי אותם אמה למה שאני אשלם מחיר מלא אם אפשר פחות?״
אמה: ״ אני פשוט לא מאמינה עלייך לפעמים, אני תוהה אם תמיד היית כזה והסתרת את זה? בחיים לא עשית דברים כאלה לידי ״
סטיב :״ טוב תפסיקי לחפור ובואי נתחיל ללכת יש לנו איזה חצי שעה הליכה נראה לי״.

רוב ההליכה לבית אמה בילתה בשקט מצד אחד ניסתה להנות מכל הטבע שהקיף אותה ומצד שני לא הפסיקה לחשוב על מה שסטיב עשה שוב , היא התחילה לתהות אם הוא עושה עוד דברים כאלה בלי ידיעתה.

כשהגיעו לבית אמה התחילה להכין ארוחת ערב ובאה לשאול אותו לגבי הלחם הוא היה בנייד באותה שעה וסימן לה שקט עם אצבע על הפה שלו.. היא הראתה לו שני שקיות של לחם כמנסה להגיד לו זה או זה ? והוא תוך כדי שיחת טלפון מנפנף לה ביד ומעיף אותה משם.
שסיים לדבר אמה הגישה 2 צלחות לשולחן הקטן במטבח ואמרה לו ״ כל כך קשה להצביע על שקית?!״ והוא ענה לה ״ שאני בטלפון אל תתקרבי אלי אני עסוק וזה חשוב!!״ ובאותה נשימה אמר לה ״ אנחנו נשארים עוד שבועיים! האריכו את הפרוייקט.״
אמה: ״ אבל הודעתי לעבודה שאעדר לחודש ועם כל הימים הראשונים פה בלי אינטרנט זה יצר לי עומס בעבודה שאני מנסה להשלים, אני לא בטוחה שיאשרו לי את הזמן הזה״
סטיב :״ אז תתפטרי ! זה לא שהעבודה שלך חשובה או משהו כזה״
אמה:״ סליחה? העבודה שלי מאוד חשובה בדיוק שהעבודה שלך חשובה״
סטיב:״ אני מרוויח יותר ממך ועובד יותר קשה ממך העבודה שלך את לא ממש עושה משהו בעבודה שלך״
אמה:״ וואו סטיב איזה זלזול!! זה לא משנה אם אני מרוויחה דולר או מאה דולר אני עובדת!״
היא קמה ונכנסה למקלחת בתקווה להירגע במקלחת.
כשיצאה סטיב אמר לה בטון שקט;״ סליחה לא התכוונתי, פשוט את יכולה גם לא לעבוד אולי זה משפיע עלייך לרעה הלחץ בעבודה״...
אמה :״ אני אוהבת את העבודה שלי והיא מספקת אותי הזלזול שלך פוגע בי כאילו אני לא שווה מספיק״.
סטיב מתחיל לעלות בטון הדיבור שלו;״ את תמיד יכולה לעשות יותר אם את רוצה אבל אחרי מה שקרה עם ההפלה זה קצת השפיע עלייך..,״
אמה בטון שמנסה להגן על עצמה:״ אני לא תיכננתי את זה, אף אחד לא הכין אותי שזה יכול לקרות.. חשבתי שזה כמו בסרטים שאכנס להריון אתפח לי ואחכ אלד לרגע לא דמיינתי שזה יקרה לנו״
סטיב שאג לעברה בכעס מבלי לסנן מילים:״ גם אני לא דמיינתי שאת פגומה מבפנים שהתחתנתי איתך אף אחד לא אמר לי שמשהו לא בסדר איתך חשבתי שאני מתחתן עם מי שהיא נורמלית ותקינה״
אמה הרגישה כאילו חץ פגע בה בלב באותה השניה , הגוש בגרון החל לעלות והיא הרגישה איך הבכי קרב.
היא לא אמרה מילה פשוט נכנסה למיטה והסתובבה לצד.
סטיב מצידו נכנס להתקלח בזמן שהמים שטפו את הגוף שלו הדמעות שטפו את הפנים של אמה ״ הוא מאוכזב ממני כל כך וחושב שאני לא שווה כאישה! אפילו ילד לא יכולתי לתת לו״...
היא נרדמה עם הרגשת הערך העצמי הירוד,
שסטיב יצא מהמקלחת היא כבר נרדמה.