אמה מצאה את עצמה יושבת על כיסא הפלסטיק הנוקשה בבית החולים היא רצתה ללטף את הבטן הקטנטנה שלה אבל לא העיזה לגעת היא בכתה במשך שעות ארוכות לסירוגין מנסה לעכל את היום הנורא שעובר עליה...
אחות יצאה מאחד החדרים וקראה ״אמה וייט?״ אמה הרימה את ראשה ואמרה בקול חלוש ״זאת אני!״ היא הקימה את עצמה סטיב קם יחד איתה והם פסעו לחדר הסמוך ״אתה תישאר פה״ אמרה לו האחות הדלת הכהה נסגרה מאחוריו אמה התיישבה מול שלוש רופאים שני גברים ואשה הם שאלו לשמה והאם ההריון הוא מבעלה האם הוא האב וכל מיני שאלות לא הגיוניות אחרות, אמה הפסיקה אותם ושאלה ״למה כל השאלות האלה רלוונטיות ?! זה מאוד פשוט הייתי בהריון התינוק מת תוציאו אותו״ הרופאה השיבה לה ״אני מבינה לליבך אך אנחנו חייבים למלא פרוטוקול רפואי.״
אמה הוציאה מפיה אנחת ייאוש השאלות היו נראות כרחוקות מלהסתיים. לאחר זמן מה אמר לה אחד הרופאים אני אאשפז אותך אך איני מבטיח כי היום יהיה הניתוח חדר הניתוח מלא!״ אמה ענתה לו ״אני אקח את הסיכון הזה״ ״את צריכה להיות בצום לפחות 6 שעות״ ״זה בסדר לא אכלתי משעה 9 בבוקר וכבר חמש אחר הצהריים...״ שלושת הרופאים חתמו על הגליון הרפואי והטביעו חותם שמאשר ניתוח גרדה.
האחות נכנסה לחדר לקחה את הגליון הרפואי ואמרה לאמה לכי אחרי אני אראה לך היכן החדר שלך. אמה יצאה ואמרה לסטיב לבוא איתה האחות ושניהם הלכו לסוף המסדרון לחדר מצד שמאל היו בו שתי מיטות אך הוא היה ריק ״לפחות קיבלתי נוף לחלון״ אמה ניסתה בפעם הראשונה מהבוקר לחייך. היא ניגשה לאמבטיה הצמודה פשטה את בגדיה ולבשה את חלוק בית החולים שניתן לה כשיצאה מהאמבטיה לכיוון המיטה בדיוק נכנסה האחות עם מגש בידה ״אני אחבר אותך לנוזלים ,זאת הוראה של הרופא הוא אמר שאת בצום מהבוקר״. אמה הושיטה את הזרוע שלה והאחות חיברה אותה לשקית עירוי הנוזלים.
אמה נשכבה על המיטה ושקעה בשינה למשך שעתיים שלמות כשפקחה את עיניה היה נראה לרגע כי הכל היה חלום בלהות אבל אז המציאות היכתה בה כשראתה שהיד שלה מחוברת במחט לעמוד העירוי.
סטיבן ישב על הכיסא שלידה.
"כמה זמן ישנתי?" שאלה אמה
"כשלוש שעות ענה סטיבן והוסיף "הרופא הורה לתת לך תרופה שתעזור לך להירגע ולהירגע הוא מודע שעבר עלייך יום קשה נפשית .
"מה השעה סטיב?" כמעט תשע וחצי בערב
"וואו לא להאמין שלפני 12 שעות הסיוט הזה התחיל, הדבר האחרון שתיארתי לעצמי זה שהיום שלי ייראה ככה. קמתי כאמא של... ואני הולכת לישון בידיים ריקות ..."
"אמממ..אני מבין אמה ,זה בסדר"
אמה הסתכלה על סטיב ושמה לב שהוא לא הביע יותר מידי רגש או בכי ותהתה אם ככה הוא מקבל אובדן או שהוא פשוט לא יודע להביע רגשות. היה מוזר לה שהוא בדיוק כמוה הבין שהוא איבד את הבן או הבת שלו והוא ממש אדיש לנושא.
האחות נכנסה לחדר וקטעה את רצץ המחשבה שלה "התעוררת" וחייכה אליה "אני שמחה שיצא לך לנוח, אני מצטערת שאיבדת את העובר שלך אני מבינה לליבך אבל תדאגי אלוהים לקח ואלוהים ייתן לך לצאת פעם הבאה ביידים מלאות מבית החולם"
"תודה" אמה ענתה בשקט לאחות והדמעות החלו לרדת שוב מעצמן "זה בסדר אל תעצרי את עצמך "אמרה האחות "כל אחד מתאבל בדרך אחרת ואף אחד לא יבין מה את עוברת רק את."
אמה שאלה איפה תיק שלה והאחות הביאה לה אותו מהכוננית הקטנה ליד המיטה ששכבה בה "בבקשה" אמרה האחות ונתנה לה את התיק ויצאה מהחדר.
אמה הוציאה את הנייד שלה והתקשרה לאמא שלה קרול.
"הלו"
"אמא" השיבה אמה בקול חנוק
"חיים של אמא ,את בסדר? למה את נשמעת ככה?"
"אמא, איבדתי את התינוק!!! "והחלה לבכות
"אוי לא! אני לא מאמינה .חיים של אמא את בסדר?! מה קרה?"
אמה עונה בין בכי והתייפכות בקול חנוק "הלכתי לבדיקה רגילה והמוניטור לא עבר בחדר של האחות אז עברנו לחדר של הרופא והוא עשה אולטראסאונד וראה שאין דופק, התינוק שלי מת אמא,הוא מת!!"
"אני מצטערת לשמוע חיים של אמא, אני רוצה להיות שם ולחבק אותך חזק חזק!!! תהיי חזקה את אישה חזקה ותזכרי שלכל דבר יש סיבה ושאלוהים לא נותן לנו מכשולים בחיים שהוא יודע שלא נוכל לעבור אותך, אולי התינוק שלך היה נשמה שהייתה צריכה תיקון וזכית לתת לו את האפשרות לעשות את התיקון הזה בתוכך לחזור לעולם הזה לתקופת הזמן שהייתה חסרה שלו שלושה חודשים ולהמשיך האלה....זאת זכות גדולה!"
"אם זה ככה אני שמחה שהייתה לי זכות אמא אבל זה השאיר בי כאב שאני לא יודעת איך להכיל!!!אני מרגישה שחלק בנשמה שלי מת חלק מתוכי מת יחד איתו"
YOU ARE READING
השמלה האדומה הזאת
Romanceסיפור אהבה בלתי אפשרי בין גבר ואישה. במי אמה תבחר שגבר אחד שייך למחשבה וגבר אחד נמצא בליבה?! מותחן רומנטי סוער על גבול האירוטי. זהו כרך אחד מתוך שניים בסדרה. אל תשכחו להצביע ולהגיב.
