השמלה האדומה הזאת

35. החיים מתחילים להשתנות לרעה

יום העבודה עבר עליה במהרה היא הרגישה תחושה של  אושר ושמחה היא סיימה את יומה ונסעה חזרה אל הדירה שלה ושל סטיב. 

אמה הניחה את מפתחות המכונית שלה על האי, והם השמיעו קול רשרוש מפתח.

היא נכנסה לעבודה של סטיבן ושמעה אותו בטלפון, היא באה מאחוריו, כרכה את זרועה סביבו וחיבקה אותו בשקט, רצתה ללחוש לו באוזניו "התגעגעתי אליך בעלך היקר".

אבל לפני שהספיקה לעשות זאת, הדף אותה מעליה והחווה בידו בכעס אל מחוץ לדלת.

הוא סגר את הדלת מאחוריה והמשיך בשיחת הטלפון.

היא יצאה מחדר המשרד ונכנסה לחדר השינה שלהם, היא כל כך נפגעה, היא לא יכלה להבין איך הוא יכול לנהוג איתה ככה, כל כך קר אליה. הוא היה יכול לתת לה שנייה לומר שלום ולהמשיך בעבודתו.

היא פשטה את בגדיה ונכנסה למקלחת כדי להתרענן לרגע חם.

כשיצאה הוא נכנס לחדר בזמן שהיא ייבשה את שערה במגבת "אמה כשאני בטלפון את לא מתקרבת אלי, אל תדברי איתי, שום דבר, הכול יחכה! והיה לו קול כועס ורותח כפי שלא ראתה לפני זאת.

" אפילו אני?!" היא שאלה, "כן, אפילו את, "ענה ויצא מהחדר.

באותו ערב היא נשארה בחדר השינה שלהם היא אפילו לא רצתה לצאת מהחדר לאכול ארוחת ערב. היא התבוננה בטלוויזיה בעיני זומבי כלא מבינה מה היה הפשע הגדול שעשתה שהגיעה לה יחס כזה היא נרדמה הרבה לפני שסטיב נכנס לחדר.