השמלה האדומה הזאת

82. שגרה

חודש נוסף עבר ואמה למדה לאט לאט את רחובות העיר, לפעמים סתם הייתה אומרת לסטיב שהיא לוקחת את סאמי לשיעור והייתה יוצאת להסתובב איתו בין הרחובות היא ניסתה ללמוד בעל פה היכן היא נמצאת ומה נמצא סביבה, לא עבר זמן רב והיא שלטה ברחובות ובסמטאות ללא עזרה ממערכת הניווט של הנייד שלה. היא רשמה לעצמה עוד ניצחון קטן לעצמה.באחד הימים שסטיב היה בעבודה היא נכנסה לחדר העבודה שלו והדפיסה רשימה של כל הפארקים הקיימים באזור שלהם, היא לקחה את הניירות מהמדפסת ומיהרה לצאת מהחדר לא לפני שוידאתה שאין עקבות נראות לעין שמישהו נכנס לחדר הזה. היא ניגשה לסאמי וישבה לידו עם הדפים ומרקרים בידה והחלה להדגיש את הפארקים לפי מרחקים עד חמד דקות נסיעה עד עשר דק וכך הלאה עד חצי שעה זה היה הגבול מבחינתה כל מה שהיה מעבר היא מחקה בטוש שחור. היא הסתכלה עם באמי בחיוך ואמרה לו "יש לנו מקומות חדשים לחקור אהוב שלי" היא קיפלה את הדפים והכניסה אותם לתיק שלה.מזג האוויר החל להתחמם יותר ויותר ואמה מצאה שהרבה יותר קל להעביר את היום סאמי אם זה בפארקים ואז בבריכה בבית או במשחקיות וככל שהוא גדל היה לה יותר קל לצאת איתו ולקחת פחות ציוד איתה מהבית. היא החלה לנצל את הבריכה בבית לשחות בזמן שסאמי היה משחק עם כמה צעצועים שהיא קנתה לו מ"הכל בדולר" היא ידעה שסטיב לא ייתן לה ללכת למכון כושר ועוד להשאיר אותו לבד עם סאמי אז היא ניסתה כמה שיכלה להתאמן עם מה שמצאה בבית.היא החלה להרגיש איך הגוף שלה מתעצב יותר ויותר ככל שהיא מקפידה על הליכות בפארק שסאמי בעגלה ושחיות בריכה ובכלל עבודות הבית, ככל שהחודשים חלפו מאז שהגיעו סטיב עבד יותר ויותר מה שנתן לאמה שקט נפשי היה לו פחות ופחות זמן לבית ולהם והוא נתן לה את משימת הקניות רק שהוא הגביל אותה בסכומים לא הגיוניים והיה כועס עליה אם משהו היה חסר, אם הייתה מעיזה להגיד שהכסף לא הספיק הוא היה צועק עליה ויורק מטר קללות , אמה שלא רצתה לחשוף את סאמי להתנהגות המבישה של אבא שלו פשוט הייתה מתעלמת ממנו. עם הזמן היא התחילה להבין שהוא לא מבקש קבלות והיא יכולה לקנות חלק מהמוצרים בחנויות זולות יותר הוא לא ישים לב, הרי הוא לא מבשל גם ככה והיא אחראית על המטבח, כך היא תצליח להימנע ממריבות מיותרות.