אחרי ג'ו בא עצב

2.2K 37 3
                                    

ביום שלמחרת אמה קיבלה שיחת טלפון בזמן שהייתה בעבודה ״ אני חייב לעזוב, אני לא יכול להסביר . אני אדבר איתך בהזדמנות הראשונה שתהייה לי״ זה היה ג׳ו מצידו השני של קו הטלפון. היא עמדה שם בדממה בצדו השני של הקו ולקח לה מספר שניות להבין מה בדיוק קרה, היא ניסתה לחייג אליו בשנית אך השיחה הועברה למשיבון.
היא החלה לבכות ולא הבינה מה לא בסדר, היא הרגישה חסרת אונים ויכולת להבין מה קרה היא ידעה שלג׳ו אין משפחה שם אז לא היה לה את מי לשאול .

היא חיכתה שלושה ימים בהם בדקה כל שניה את הפלאפון שלה בתקווה לקבל איזהשהוא מסרון או סימן חיים מג'ו.

היא ניסתה לשכנע את עצמה כי היא אולי אשמה בזה שהוא נעלם ואולי זאת הייתה טעות ענקית לפרוץ את החומה שהייתה בינהם כל כך הרבה זמן.היא לא רצתה לחשוב לרגע שמשהו רע קרה לו אבל היא לא יכלה לעשות כלום בנידון היא הייתה כל כך מבולבלת וכעוסה ובשביל להשקיט את המחשבות שרצו לה בראש היא החליטה שאחרי העבודה היא תמצא קצת תשובות. היא החליטה לגשת לדירה שלו משלא הייתה תשובה כשדפקה בדלת היא ניגשה לבעל הדירה הוא הכיר אותה מכל הפעמים הקודמות שהיא ביקרה את ג'ו , כששאלה אותו היכן הוא הוא ענה לה שג'ו לקח מספר חפצים ועזב במהירות בלי להסביר מי מה כמה ולמה, הוא לא אמר לו מתי הוא חוזר ושאם הוא לא ישוב עד חודש הבא והשכירות לא תשולם הוא ימכור את כל החפצים שלו וישכיר את הדירה לאחר. היא שאלה אם היא יכולה לקבל את המפתח ולקחת כמה דברים מהדירה והוא מסר לה עם חיוך את המפתח.

היא פתחה את הדלת וראתה את הדירה שלפני כמה ימים הייתה מלאה ברגשות כבויה חשוכה וריקה, היא הדליקה את האור וראתה את הפטיפון עומד לו באותו המקום בסלון היא ניגשה אליו וראתה שהתקליט עדיין בפנים היא החלה לחוש איך הדמעות מתחילות להציף את העיניים שלה וזולגות על לחייה ותחושת המחנק בגרון מתיישבת על מיתרי הקול שלה היא ניגבה את הדמעות בשרוול חולצתה ופנתה לחדר השינה.

המיטה הייתה מוצעת למשעי עם הכריות הלבנות ושמיכת הפוך המנופכת, היא הסתובבה לכיוון הארון וראתה שהוא ריק מבגדים- הכל נעלם. היא הביטה סביבה וראתה את התמונה שלו עדיין מונחת במסגרת על שידת הלילה ליד המיטה היא ניגשה לשידת הלילה הרימה את התמונה קירבה אותה קרוב לחזה שלה חיבקה אותה חזק ולקחה נשימה עמוקה.

היא חשבה לעצמה איך מקום שהיה מלא בחיים, באש ותשוקה יכול פתאום להיות כל כך קר וריק. היא לקחה את את התמונה ואת הפטיפון ויצאה בריצה מהדירה כאילו כל שניה נוספת פשוט מפלחת את עמקי נשמתה בזיכרונות שעכשיו כואבים לה.

במהלך כל השבוע שאחרי היא ניסתה לחייג לנייד של ג'ו אך ללא הצלחה השיחה תמיד הופנתה למענה והמנוי לא היה זמין.שבועות חלפו והיא לא שמעה ממנו היא החליטה ללכת למקום העבודה שלו לבדוק אם הוא עדיין עובד שם אבל הבוס שלו אמר לה "הוא פשוט עזב בלי התראה מוקדמת" הוא לא נתן להם שום סיבה מיוחד רק שהוא חייב לעזוב.
היא הרגישה שהעולם סוגר עליה היא התרחקה לכיוון המכונית שלה והדמעות החלו לזלוג מעצמן היא נשארה בלי תשובות והבינה שאיבדה את ג'ו לתמיד.
הימים הפכו לשבועות שהפכו לחודשים ועדיין היא קיוותה לשמוע ממנו אך זה לא קרה.

היא התחילה להבין שג'ו לעולם לא יחזור ושהוא עזב לתמיד היא ניסתה לשכנע את עצמה שעדיף לה להניח את הרגשות שלה בצד ולהתרכז בחיים שלה כרגע.

עם עצם עזיבתו היא הבינה עד כמה עמוקים היו הרגשות שלה כלפיו וכמה שהיא הייתה מאוהבת בו היא הרגישה שעם עזיבתו משהו בתוכה מת וכל פעם שהייתה חושבת עליו דמעות היו מתחילות לזלוג מעצמן על הלחיים שלה. היא לא הצליחה להתגבר על המחשבה שהיא איבדה אותו לתמיד הוא היה החבר הכי טוב שלה,המשפחה שלה, הפינה החמה שלה לברוח שקר ועצוב בכל זמן נתון הוא היה שם בשבילה , הוא ידע אותה כל כך טוב שהוא ידע בדיוק מה להגיד לה בשביל שתרגיש טוב עם עצמה ותרגיש שלמה עם עצמה.

ביום למחרת היא הלכה לעבודה כרגיל ובסיום יום העבודה היא הלכה לבר הפינתי ,הבר שהיא הייתה יושבת בו עם ג'ו והם היו שותים בירה, צוחקים ומשחקים חיצים. באותו לילה ניגש אליה בחור אחד והחל לדבר איתה היא זרמה עם השיחה אבל זה היות והיא אדם חברותי אז לא היה איכפת לה חברה מסביבה ובתוך תוכה היא הייתה זקוקה לחברה אבל למרות החיוך שהיה מרוח לה על הפנים כל מה שהיא חשבה עליו עמוק בתוכה היה איך היא מדמיינת את ג'ו פותח את דלת הבר וצועד לתוכו ומעביר איתה את אחד מהלילות הכיפיים כמו שהם היו יודעים להעביר.

מספר שעות אחרי היא פנתה חזרה לדירה שלה לבד, היא נכנסה למקלחת קצרה ומייד אחר כך שקעה בשינה עמוקה. היא הקפידה על הרוטינה הקבועה של עבודה-פאב-בית-לישון במשך זמן מה וחשבה שדרך השתיה ושיחה עם אנשים רנדומלים בפאב היא תצליח להתמודד עם הסיטואציה שלה ולמצוא תשובות -אבל היא לא!.

אחרי מספר חודשים כשלא שמעה מג'ו מילה והבינה שסיפור האגדה שלה נגוז מול עיניה והמציאות נמצאת לפניה היא החליטה להניח את הרגשות שלה בצד לשמור לו מקום חם בלב ולנסות לתת לגבר אחר למלא את המקום של ג'ו בלב ובנשמה שלה.

השמלה האדומה הזאתWhere stories live. Discover now