השמלה האדומה הזאת

78. הכנות ותהיות

את היום שאחרי היא בילתה על ההדום שמול חלון הסלון, נותנת לקרני השמש לחמם אותה ומסתכלת על העוברים והשבים ברחוב שרעש המכוניות והאוטובוסים ממלאים אותו, הדמעות שזלגו מפניה זלגו ללא שליטה אלו היו דמעות של כעס תסכול פחד וחרטה. היא הסתכלה על סאמי משחק עם הרכבת שלו ושאר המשחקים שהיו מפוזרים על משטח הפעילות בסלון תוך כדי שהוא מברבר מילים לא מובנות נראה כאילו הוא מדבר לעצמו וצוחק. היא הסיטה את פניה לכיוון החלון הרימה אותם לכיוון השמש ועצמה את עיניה קרן שמש פגעה בפניה וחיממה אותה כמו חיבוק היא נשמה עמוק ואימצה את ההרגשה הזאת קרוב לליבה זיכרון של הרגשה דומה עלה בה שג'ו היה מחבק אותה והיא הייתה נמסה בתוך החיבוק החם והמוגן שלו. היא תהתה עוד יותר האם ההחלטה להתחתן עם סטיב הייתה נכונה? איך הייתה כל כך טיפשה כדי לא לראות את כל ההתפרצויות הקטנות שלו? היא כעסה על עצמה שנפלה למלכודת כמו ילדה תמימה.והיא יותר כעסה שהיא ידעה שהשנה הזאת לא הולכת להיות קלה בכלל עבורה. היא תהתה היכן היא הולכת לחיות והאם המקום דומה לעיירה שהיא גרה בה כעת האם זאת עיר או פרברים האם יש תחבורה ציבורית או רק רכבים איך השכנים ואיך הבתים איך מזג האוויר והאם היא תצליח לשרוד עם סטיבן כל כך רחוק מכולם. היא ניסתה לשכנע את עצמה שזה רק שנה ושנה עוברת מהר ולפני שהיא תשים לב הם יחזרו לעיירה הקטנה והאהובה שלה קרוב למשפחה לחברים ולמקומות המוכרים שהיא גדלה בהם. בימים הבאים לאחר השוק הראשוני והדיכאון היא ניסתה לדלות מידע מסטיב על המקום שהם הולכים לגור בו אך הוא מיעט וסיפק לה תשובות קצרות שלא ממש ענו על השאלות שלה . אם מה שהוא סיפק לה היא ניסתה לחפש בגוגל מידע על האזור ולראות תמונות כדי להכין את עצמה נפשית, לפי מה שהיא הצליחה לגלות הם עוברים לעיר גדולה בשונה ממה שהיא רגילה אליו והאזור שהם עוברים אליו הוא אזור של שכונות פרטיות אך האוכלוסיה שם היא מבוגרת "נהדר!" חשבה אמה לעצמה " בלי חברים ובלי ילדים ! בית קברות עדיף!" היא גילתה שרוב הימים בשנה מזג האוויר בין אביבי לקייצי מה שעזר לה להחליט מה לארוז ומה לשים בארגזים ליחידת האיחסון, היא ניסתה להבין מה המרחק לגני שעשועים ומה המרחק למרכזי הקניות מרכולים מרפאות וכו... כמובן שסטיב לא דאג להביא לה ציוד לאריזה וטען שהיא לא עושה גם ככה כלום אז שתתחיל להזיז את עצמה ושהינה הוא מצא לה תעסוקה להעביר את היום אז היא צריכה להודות לו במקום להתלונן! את הארגזים היא ידעה שהיא לא תצליח לסחוב עם העגלה היות וסטיב לא הרשה לה לנהוג וגם לא רצה ללכת לאסוף בעצמו ולכן היא הזמינה מ"הום דיפו" ארזי קרטון לאחר מכן נכנסה לאתר וולמארט והזמינה כמה קופסאות איחסון גדולות מפלסטיק שקוף ובסופו של דבר נכנסה לאמזון והזמינה נייר דבק שקוף, ניילון פצפצים וניירות לעטיפה. בעוד שלושה ימים הכל יגיע וזה נתן לה מספיק זמן לשבת מול המחשב שלה בלילות ולהכין טבלאות של ציוד שהכרחי לקחת וציוד שאפשר לאחסן ביחידת אחסון. היא גם החלה לפרסם ציוד תינוקות של סאמי כמו בגדים שכבר קטנים עליו עריסה וצעצועים שהוא כבר לא משתמש בהם וגם שמה למכירה ביד שניה רהיטים שהיא ידעה שהם לא יוכלו לקחת איתם ובעצם כל דבר שרק יכלה לחשוב עליו ניסתה למכור. היא ידעה שהמעבר שלהם למשך שנה שלמה לבית מרוהט לא מצריך לקחת הרבה דברים והיא רצתה לאחסן ביחידת האיחסון כמה שפחות ככה שיחזרו היא תוכל לעצב מחדש את המקום שלהם למרות שהמחשבה לגור עם סטיב כבר לא מילאה אותה אושר והתרגשות והניצוץ שהיה קיים בה כלפיו החל לדעוך כבר שסאמי היה תינוק.