עברו חמישה ימים מאז הטלטלה שעברה עליה.
היא בילתה את הימים הבאים בין העבודה לבית והרגישה כמו זומבי.
היא לא שיתפה אף אחד במה שעובר עליה והיא לא דיברה עם אף אחד במה שעובר עליה.
היא כל כך שמחה שסטיב נמצא בנסיעת עבודה ורחוק ממנה והיא יכולה להתמודד עם המצב בעצמה לבד. היא תהתה איך הייתה יכולה להתמודד עם כל זה שסטיב פה הוא בטוח היה עולה על הכל ולא היה מבין מה היא חופרת בעבר ולמה זה בכלל משפיע עליה ככה.
באמצע השבוע השני אמה חיפשה את השפתון שלה בתיק ונתקלה במפתחות של יחידת האיחסון.
היא החזיקה אותם בידיה ותהתה מה לעשות. בסוף יום העבודה היא נסעה ליחידת האיחסון ונכנסה לתא. היא ישבה בכורסא ובהתה ארוכות בכורסא.
היא החלה לדבר עם עצמה כאילו ג'ו נמצא שם לידה, לאחר יומיים היא חזרה ליחידת האיחסון עם מחברת ועט והחלה לכתוב לג'ו. בכל פעם שנסעה ליחידת האיחסון הוציאה וכתבה לו היא הרגישה שזה משחרר אותה באיזהשהוא מקום, היא לא ידע אם הוא יקרא את זה אי פעם אבל היא ידעה זאת ההזדמנות האחרונה שלה לרשום מה שעל ליבה אפילו אם זה לעצמה.
היא סיפרה לו על ההלם שהייתה שרויה בו כשעזב על זה שהיא חיפשה תשובות ולא מצאה על כך שהיא זאת שלקחה את הפטיפון מהדירה אם הוא תהה ושהיא לא הפסיקה לרגע לחפש ולשאול במקום מקום אבל נתקלה במבוי סתום עד שהחליטה לוותר...
היא רשמה לו שהיא המשיכה הלאה למרות שהיה לה קשה שהיא התקדמה בעבודה והגיע לרמה בכירה שהיא הכירה בחור נחמד בשם סטיב שהוא רואה חשבון ושהיא התחתנה ושהיא בהריון.
היא כתבה לו שהוא היה אהבת חיה ושגם היא לא הצליחה לשכוח אותו ולקח לה המון זמן להניח את הזיכרון שלהם בצד ולאפשר לעצמה חיים נורמלים.
שהיא תהתה במשך זמן מה אם הוא חי או מת ומה לעזאזל קרה שם באמצע?!?!?
היא כתבה לו שהיא שמחה לפחות לדעת שהוא חי שזה מקל עליה במעט אפילו אם הוא רחוק ושהיא מקווה שהוא מאושר.
היא המשיכה לכתוב כל פעם שהגיעה ליחידה קצת ועוד קצת , מתיישבת על הכורסא וכותבת זאת הייתה התרפיה שלה הרגע שלה...
בשבוע השלישי שסטיב היה אמור לחזור היא נפרדה מהמכתבים והשאירה אותם ביחידת האיחסון על הספה היא לא רצתה שסטיב ימצא אותם , את מפתחות היחידה השאירה במגירה בעבודה שלה אף פעם לא בתיק.
היא הייתה כל כך שרויה בחודש האחרון באירועים שקרו ובטלטלה הנפשית שעברה שהיא לא שמה לב שהשבוע שכל כך פחדה ממנו לגבי ההריון חלף ושהכל בסדר ותקין.
היא ניגשה שלושה ימים לאחר מכן לסריקת מערכות ובדיקות דם שתן וחום והכל יצא תקין היא הייתה מאושרת "זה בן" בישר לה הרופא לפי הסריקה שנעשתה.
אמה התרגשה כל כך היא נסעה אחרי הרופא ליחידת האיחסון ורשמה
" אני כל כך מאושרת -הייתי אצל הרופא וזה בן! הוא בריא והכל בסדר... כל כך פחדתי אחרי ההפלה האחרונה והינה הכל תקין.
השבוע סטיב חוזר מהעבודה ואני קצת מתבאסת ... שלא תבין לא נכון אני אוהבת את בעלי והתגעגעתי אליו אבל אני גם מאוד אוהבת את ה"אנחנו" החדש שאני יכולה לבוא לפה לשבת בשקט לכתוב לך אפילו הידיעה שאתה קיים/ לא קיים כבר פחות מציקה לי העקר שיש לי קשר כל שהוא אלייך התגעגעתי לשיחות שלנו כל כך! אני יודעת שעכשיו שהוא חוזר והכל חוזר לשגרה אני אהייה חייבת להיות זהירה יותר ולבוא פחות ,אני אנצל עד היום האחרון את היחידה הזאת בתקווה שאוכל".
לאחר כמה ימים סטיב הגיע חזרה היא נסעה לנמל התעופה לאסוף אותו "הוא נשק לה ואמר לה "התגעגעתי אלייך יקירתי" והיא ענתה לו "גם אני" הם הגיעו לבית והוא הביא לה קופסא קטנה עם עגילי סברובסקי עם אבן סיטרין כתומה בהירה בהירה חיתוך מרובע לטעמה הם היו גדולים מידים לעגילים צמודים אבל היא אמרה לו תודה עם חיוך. ועל השולחן חיכתה לו קופסא גם.
"זה בשבילך" הוא פתח את הקופסא וראה מוצץ "מוצץ?!" הוא שאל בתדהמה "מה את רוצה שאני אעשה עם זה..? מה אני ילד קטן?" אמה לקחה נשימה ואמרה לו "מי לוקח מוצץ?" כמנסה לכוון אותו... "תינוק" הוא ענה כעדיין לא מבין והיא הצביעה על הבטן שלה....
לקח לסטיב עוד כשתי דקות כדי לקלוט ואז בהפתעה והתרגשות אמר לה "באמת?!?!?!?" "כן סטיב באמת" והיא נתנה לו את תמונת האולטראסאונד מהבדיקה לפני מספר ימים -"זה בן!"
"מה???????" הוא קפץ מהתרגשות ונישק לה את הבטן , היא שמחה יחד איתו ואפילו דמעה ההורמונים השתלטו עליה... "כמה זמן את יודעת? "
"מספיק זמן סטיב!" "למה לא אמרת לי כלום?" "כי זאת רק ההתחלה ולא רציתי שלא תיסע לפרוייקט שלך ידעתי שזה חשוב לך מאוד, אל תדאג הכל בסדר עברנו את השלב הקריטי אני כבר בחודש רביעי...
היא הצמידה את השמלה הרחבה שלבשה וחשפה בטנונת קטנטונת "לא הפסדת הרבה רק בחילות והקאות ועייפות ישנתי רוב הזמן הפנוי שהיה לי"... "וואו אני לא מאמין!!! אני כועס שלא סיפרת לי אבל אני כל כך שמח!!!"
באותו ערב שהיא שכבה במיטה שסטיב לצידה היא ידעה שאת הפנטזיה שהיא חיה בה בשלושה שבועות האחרונים היא חייבת לשים בצד ולהתרכז בחיים החדשים שעומדים בפניה.
YOU ARE READING
השמלה האדומה הזאת
Romanceסיפור אהבה בלתי אפשרי בין גבר ואישה. במי אמה תבחר שגבר אחד שייך למחשבה וגבר אחד נמצא בליבה?! מותחן רומנטי סוער על גבול האירוטי. זהו כרך אחד מתוך שניים בסדרה. אל תשכחו להצביע ולהגיב.
