השמלה האדומה הזאת

הפארק 86

הפארק היה המקום האהוב על אמה ומקום הנחמה שלה והיא החלה לארגן את יומה ויומו של סאמי לפי היציאות לפארק.היא התעוררה שעה קודם בבוקר והחלה לבשל מוקדם בכדי שסאמי יקום הם יספיקו לצאת לפארק מיד אחרי שסטיב עוזב את הבית.  היא הכינה תיק לסאמי עם מים חטיף וכמה פירות חתועים והכינה שתי כוסות קפה חד פעמיות עם מכסה שמצאה בחנות הדולק סטור ויצאה לדרכה לפארק. כמובן שהגיעה לפארק דנה כבר חיכתה שם ישובה על הדשא מעל שמיכת משבצות אדומה. היא חייכה לעברה כשראתה אותה "היי אמה בוקר טוב" צעקה לה מרחוק עם חיוך והכווינה את ידה לכיוונה "בואי" אמה כמובן מצידה חייכה ודחפה את העגלת טיולון של סאמי לעברה. היא הוציאה את סאמי והושיבה אותו על השמיכה ליד הבת של דנה והשניים שיחקו בצעצועים שהיו מונחים לפניהם , דנה הסתובבה והגישה לאמה כוס קפה ובדיוק באותו זמן אמה הסתובבה לטיולון ושלפה את שתי כוסות הקפה שהיא הכינה.. שתיהן החלו לצחוק כשקלטו שכל אחת מהן מחזיקות 2 כוסות קפה .הן העבירו את שעות הבוקר בנעימים ואמה החלה כיצד היא מתחילה להיפתח עוד ועוד דנה וסאמי היו שני יצוריים חיים שהיא תיקשרה איתם. 

שסאמי החל לבכעות הן קלטו שהן ישבו שם כשלוש שעות וכבר שעת מנוחת הצהריים של הפעוטות הגיעה. דנה שאלה את אמה אם היא רוצה להיפגש אצלה בבית ביום למחרת ואמה התרגשה וענתה בחיוב.זאת פעם ראשונה שהיא תהייה בבית אחר שהוא לא שלה במקום הזה שעברה אליו לפני זמן מה. 

כשחזרה לבית שמחה על כך שהתעוררה מוקדם ושהאוכל כבר היה מוכן היא השכיבה את סאמי לישון והתפנתה לכביסות ולניקיון הבית. לאחר שסיימה התיישבה על הספה שצופה לחלון הגדול ובהתה במימי הבריכה הכחולים היא תהתה לעצמה איך הגיעה למצב כזה מאישה עצמאית וחזקה לאשה שמפחדת מהקיום של עצמה והבינה שהיא פשוט אמא שמנסה לשרוד ולהגן על הבן שלה כמו שאימהות עושות ושזאת לא אשמתה כי אשמתו של האיש שהוליך אותה שולל וגנב לה את שמחת החיים.

דמותו של ג'ו עלתה בבואת המים בבריכה והיא תהתה לעצמה אם חייה היו שונים לא רק עם ג'ו אלא אם כל בחור אחר...היא שמחה שלפחות יש לה את סאמי כי הוא הדבר הכי טוב שקרה לה עד אותו יום והיא נהנתה לגדל אותו ולראות אותו גדל ומתפתח רק הלוואי ויכלה להכניס אותו לגן שיוכל להנות מאינטרקציה עם ילדים אחרים והיא הייתה יכולה לחזור לעבוד חצי משרה... אבל היא ידעה שזה רק חלום ושסטיבן לא יסכים לזה בחיים.

כסטיב הגיע לבית כמצופה ממנו הוא ישר ביקש לאכול בטענה שהוא עובד כל כך קשה ושאין לו זמן לעצמו ודרש שהיא תגיש לו את צלחת האוכל שלו לשולחן, היא התיישבה לידו והקשיבה לו בחצי אוזן בזמן שהמח שלה מרחף במחשות של מה יכל להיות אם הייתה נשארת בחיים הקודמים שלה, מיום ליום היא הבינה איזה טעות עשתה שהתחתנה עם סטיב ואיך הוא הוליך אותה שולל בתוך הדבר הזה שנקרא "מערכת יחסים" אך בעצם זה היה מערכת יחסים חד צדדית.