השמלה האדומה הזאת

התחלה חדשה

מספר ימים חלפו והיא הרגישה הקלה , היא החלה להרגיש שהשפיות חוזרת אליה כשהיא חוזרת לשגרת החיים שלה. היא החלה להשקיע יותר בעבודה ואחרי שלושה חודשים היא קיבלה קידום לתפקיד עורכת ראשית בחברה, אחרי שישה חודשים נוספים היא קודמה להיות שותפה בכירה

העבודה הפך להיות חלק מאוד משמעותי בחיים שלה, היא העבירה את החודשים שלה בעבודה לפעמים הייתה עובדת 14 שעות ברצף. היא הייתה הראשונה להגיע למשרד והאחרונה לעזוב. היא והחברים שלה שבקושי כבר ראו אותה נהגו לצחוק שהיא בעצם חייה במשרד שלה ועדיף שתעבור לגור שם.

בסופשי השבוע היא נהגה לצאת עם בחורים פה ושם אבל זה לעולם לא החזיק מעבר לפגישה ראשונה תמיד היה לה משהו שלא היה מספיק טוב בהם, משהו בהם היה חסר. היא ניסתה להשאיר את הראש שלה פתוח עד שיום אחד היא הלכה לחתונה של אחת החברות שלה.

רוב חבריה כבר היו שם כשהיא הגיעה באיחור קליל לקבלת הפנים, אלו שהיא שמחה לראות וציפתה להם וגם אלו שהיא פחות ציפתה ואהבה היו שם. סוג החברים שהיא פחות אהבה היו הקבוצה ש"נדחפה" לה לחיים והזכירה לה את הדודות הזקנות שנשואות. החברים האלו היו זוגות נשואים למרות שהם לא היו כל כך נראים שמחים להיות נשואים. תמיד חזרו על עצמם המשפטים של "אמה, את כל כך יפה ומצליחה את לא חושבת שהגיע הזמן להכיר מישהו ולהתמסד?" או את המשפט המוכר והמעצבן "בקרוב אצלך". היא תמיד הרגישה שאף אחד לא מקבל אותה או את דרך החיים שהיא בחרה כאילו רשום בספר החיים הלא כתוב שיש תוכנית חיים מוגדרת שצריך ללכת לפיה -לסיים קולג', להתחתן גם אם זה אומר להתפשר, להביא ילדים ולגדל אותם בבית עם גדר לבנה וכלב שרץ והופך ושובר יחד עם הילדים כל דבר בבית.אבל היא הרגישה שהיא לא מתאמיה למסגרת הזאת של החיים לפחות לא עכשיו שהיא אשת קריירה מצליחה היא האמינה שמשהו אחר מחכה לה.

היא פנתה מדלת הכניסה לאולם היישר לבר בסיבוב חד וחלפה על פני חבריה שלא רצתה לפגוש "וויסקי נקי, בלי קרח בבקשה" היא אמרה למוזג שניסה לקרוא את השפתיים שלה בתוך רעש המוזיקה הרועשת ברקע. היא התיישבה על אחד הכיסאות בבר ונהנתה מהמשקה שהוגש לה ולפתע היא שמעה קול שאמר לה "זה לא מוקדם מידי לשתות וויסקי בשעה כזאת של היום?" היא סובבה את הראש לשמאלה לעבר הקול כדי לראות מי מדבר איתה אבל היא לא זיהתה את הבחור שהעיר לה וענתה לו בקול טיזרי "זה אף פעם לא מוקדם מידי להתחיל לשתות אם אתה באמת זקוק לזה " וחייכה חיוך גדול והוא בתגובה ענה לה "אם כך כנארה שאת באמת זקוקה לזה" והוא צחק עם החיוך הכובש שלו חיוך רחב .

"אני סטיבן דרך אגב" והוא הושיט לה את היד שלו ללחיצת יש, היא נענתה להצעה הניחה את ידה בשלו לחצה אותה וענתה לו תוך כדי שהיא מחייכת קלות "אני אמה".

את רוב הערב שניהם בילו על הבר בשיחה די קולחת משהו שדי הפתיעה אותה בהתחשב בדייטים העלובים שיצאה אליהם בזמן האחרון, היא מצאה את עצמה מחייכת ואפילו צוחקת דבר שהפתיע אפילו אותה, היא תהתה אם זה האלכוהול שמשפיע עליה או שסטיבן באמת מעניין אותה, היא נהנתה להיות היא והיה נראה כי סטיבן גם אוהב את הגירסה הנוכחית של אמה.

אחרי שלוש שעות של דיבור על הבר היא אמרה שהיא צריכה לפרוש ללילה שמחר יש לה יום עבודה מלא בפגישות חשובות ושהיא צריכה את שנת היופי שלה... סטיבן ביקש את מספר הנייד שלה והיא לקחה את הנייד שלו והכניסה את המספר שלה .

היא תפסה את תיק הקלאץ' שלה הנוצץ והחלה לפסוע לעבר היציאה "לילה טוב אמה" היא שמעה את קולו של סטיב מהדהד מאחוריה, היא סובבה את הראש שלה חייכה ואמרה "לילה טוב סטיב" היא קרצה אליו קריצה קטנה והמשיכה לצעוד לעבר היציאה תוך כדי שהיא הולכת הליכה מושלמת בתוך השמלת ערב הצמודה שלה שהראתה כל קימור מושלם שזז עם כל תנועה שלה. היא ידעה שהוא צופה בה בעוד היא מתרחקת ממנו והיא אהבה את ההרגשה הזאת להרגיש סקסית ומלאת ביטחון "לשחק את המשחק".