"הצילווווווו!" צעקתי ונופפתי אל עבר כיוון הרעש "תעזרו לי!!
קחו טיפ
אף פעם אל תצעקו בטרטרוס
אבל אני הייתי נואש. מאוד נואש. ולמרבה ההפתעה, זה עבד- שמעתי את כלי הרכב משנה כיוון ומתקרב אלי, עד שמבין העצים השחורים פרץ ברעש מנוע רכב ארבע על ארבע שחור בלי גג. השתופפתי בעליבות על האדמה בעודו עוצר בחריקה מולי.
הנהג פתח את הדלת כדי לבחון אותי בעודי מזדקף באיטיות. לפי הריח, הוא ללא ספק היה מפלצתי- אבל למראית עין הוא היה בחור מנופח משרירים ומקועקע מכף רגל ועד ראש. על עיניו היו משקפי שמש גדולות
"הצילו? ברצינות?" הוא שאל בשעשוע
"זה עבד, אז תסתום" עניתי ברטינה
"אני לא יודע" אמר הנהג בעודו רוכן לעברי עם חיוך קצת יותר מידי גדול על הפנים "אולי מתחשק לי לדרוס אותך"
בלעתי את רוקי בעודי יושב מאוד מהר
"אתה לא יכול" אמרתי במהירות "אתה צריך אותי"
יופי גאון, למה בדיוק הוא צריך אותך?
להפתעתי, פניו של הבחור התקדרו
"באמת עשיתי עוד סיבוב כדי להשלים את המכסה שלי, אבל אתה הדבר היחיד שבקע במרחק קילומטרים" הוא נאנח
מכסה?
"טוב, עדיף אותך מכלום. אולי יוותרו לי הפעם. תעלה" הוא סימן בידו
לא האמנתי למזלי הטוב. עקפתי את הרכב וניסיתי לפתוח את הידית. נעולה
"אה לא, אתה עולה מאחורה" הוא אמר בעודו סוגר את הדלת עם חיוך על פניו "תראה את זה כמבחן ההישרדות הראשון שלך"
הבטתי על תא המטען הפתוח. מצפה לי נסיעה... מטלטלת.
YOU ARE READING
מחנה המפלצות
Fantasyתמיד כשקראתם פרסי ג'קסון, לא תהיתם מאיפה כל המפלצות מגיעות, ואיך הן מתארגנות לצבאות מטילי אימה ותוקפות את המחנות והגיבורים בגלים של רשע טהור? אז אני כאן כדי לספר לכם! קבלו פאנפיק חביב ופרודי על איך העולם של פרסי ג'קסון עובד מאחורי הקלעים
