פרק 21

83 7 1
                                    

יצאתי מהמשרד של המצביא שבור
איך???
בסך הכל רציתי לחיות!  בגלל זה הרגתי את ההידרה. אבל לאאא, אלות הגורל היו חייבות לסבך אותי ישירות בעומק הסכנה, ועכשיו אני עומד למות. לתקוף את מחנה החצויים? זו משימת התאבדות!
לעומתי, טלי פרצה בצחוק
"שמעתם את זה?" היא אמרה בעיניים נוצצות "אנחנו נוכל סוף סוף לפגוע בחצויים! ולא סתם לפגוע בהם, אלא לתקוף אותם במקום הכי בטוח שיש להם!"
"אם בכלל נצליח, כמובן" אמר רמבו בהרהור "וזה לא בדיוק סביר. שמעת את המצביא, הכריקלו כנראה הזאת ממש חזקה, והיא חברה של הרה. החצויים לא יתנו לנו לפגוע בה בקלות"
להפתעתנו, החיוך של טלי רק התרחב
"אתם לא ממש מבינים בפוליטיקת חצויים, נכון?" היא שאלה בערמומיות
"למה את מתכוונת?" שאלתי
"אה, נשנוש הקטן והיקר" אמרה טלי "אולי אתה לא יודע, אבל החצויים שונאים את הרה. אני בטוחה שאם נפגע בחברה שלה הם לא ינקפו אצבע כדי לעזור לה"
"באמת?" שאלתי בתדהמה "אפילו שהיא אחראית על ההגנה הקסומה שלהם? אין להם טיפת שכל?"
"כן, חצויים הם לא יצורים רציונלים כל כך. לרוב הם פועלם מהבטן" אמרה טלי "לא שאני מאשימה אותם. הרה באמת מתנהגת אליהם די זבל, שזה די אנוכי מצידה בהתחשב בכמות הפעמים שהחצויים הצילו את האולימפוס"
הרהרתי בהתפתחות הזאת. זה אומר שלא נתמודד מול צבא של חצויים, אלא רק מול נימפה אחת.
נימפה עתיקה, עוצמתית ורצחנית
עדיין לא רעיון טוב
"תגידו" שאלתי בהרהור את רמבו וטלי "למה המצביא הסתכל עליי במבט הזה כשאמרתי לו את השם של החרב שלי?"
פניו של רמבו התקדרו. אפילו טלי נהייתה רצינית לרגע
"אתה לא יודע?"
"אני... אמור?"
"בטח שכן!" אמרה טלי "הרי אתם הטלקינים חישלתם מחדש את החרמש של קרונוס, לא?"
"מה הקשר?"
"הוא חושל מחדש מהחרב של החצוי הבוגד, לוק קסטלאן" אמר רמבו "ששמה היה נשכנית"
"אה"
אהההה
וואו, אני מטומטם
"המצביא תלה הרבה תקוות בלוק" המשיכה טלי "הייתי מרחיקה לכת ואומרת שהוא אפילו חיבב אותו. המפלה שלו השפיעה מאוד על המצביא"
"ואז אתה מופיע משום מקום ואומר שלחרב שלך קוראים נשכנית. חשבתי לרגע שהוא ישחט אותך" סיים רמבו. שתיהם הביטו בי בתוכחה.
עמדתי קפוא כמה דקות בעודי מעכל את פרץ המידע החדש. לבסוף התנערתי
"טוב" אמרתי, להוט להחליף נושא "בואו נתכונן ליציאה. כולם חמושים? אני כן" אמרתי בעודי מצביע על חרבי
"גם אני" אמרה טלי, למרות שלא ראיתי עליה נשק כלשהו.
הבטנו ברמבו. הוא גיחך והוציא צרור מפתחות
"אני תמיד חמוש"

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now