ברור שלא ביטלו את הטיהור, הרי היקום לא נחמד כל כך, וזה היה נסיון שקוף במיוחד מצידו להרוג אותי
וכך, מצאתי את עצמי עומד בצידו האחד של ההחלל הפתוח שבמרכז המחנה, שהתגלה- איזו הפתעה- כזירת הקרבות של מחנה המפלצות. הצד שלנו נעמד בקצה האחד של הזירה בעודו נערך לקרב, בעוד החצי השני של המחנה מתמקמים בקצה השני של הזירה. זה רק אני, או שהם היו הרבה יותר מאיתנו?
וכמובן, הייתה את ההידרה
אפילו מהמרחק הזה יכולתי לשמוע את הנהמות והשאגות שלה. ספרתי שבעה ראשים. שבעה ראשים שיהיו מאוד שמחים לנשנש אותי כחטיף
למה כולם רוצים לאכול אותי כאן, בשם טרטרוס?!?
לפחות כרגע, ראשי ההידרה היו כבולים בקולרים לשרשראות שאותם החזיקו דרקייניאות במאמץ רב. נראה שהן היחידות שיכולות להתקרב להידרה מבלי להיפגע
"אז, מה התוכנית?" גמגמתי לרמבו, שבדיוק נכנס ונעמד לידי
"או, זה פשוט" אמר רמבו "אתם הטלקינים סופגים את האש ומתים, ואנחנו נשארים בחיים"
הבטתי בשאר הטלקינים. יאפ. פרסו את כולנו בשורה הראשונה, כדי שנהיה בשר התותחים. נחמד מאוד מצידם
"המון תודה" רטנתי לעבר רמבו, שכרגע היה עסוק בלסחרר על אצבעו המורה כדור ארד בוער. מאיפה הוא שלף אותו בכלל? ניגשתי אל שאר הטלקינים
"תקשיבו, לא כדאי שנתכנן תוכנית?"
"ת-תוכנית?" גמגם טלקין שמן אחד. זכרתי במעורפל ששמו צ'אקי. הוא היה חמוש בלהביור "כ-כמו מה?"
"אתם יודעים, אסטרטגית קרב וכל זה" אמרתי
שאר הטלקינים הביטו בי בתערובת של בהלה ותקווה. בכל מצב אחר, אף אחד מהם כנראה לא היה מקשיב לי, אבל הפחד איחד אותם
"טוב, אז שימו לב" אמרתי בעודי מנסה להישמע סמכותי "הבעיה המרכזית והמיידית שלנו היא ההידרה. למרבה המזל, היא נראית מספיק פראית בכדי שהיא תפגע בהם לא פחות מאשר בנו"
טלקין אחד הצביע
"זה אומר שהיא תתקוף אותם?" שאל בתקווה
"לא, אבל זה אומר שהם לא ינסו להתערב. זה יהיה רק אנחנו וההידרה"
שאר הטלקינים נראו מבוהלים מעצם המחשבה הזו
"עכשיו, מי יכול להגיד לי מה החולשות של הידרה?"
"א-אש!" צעק צ'אקי והרים את הלהביור שלו
"מעולה, אש!" אמרתי "אז זה מה שנעשה"
ובדיוק אז, הטיהור התחיל
YOU ARE READING
מחנה המפלצות
Fantasyתמיד כשקראתם פרסי ג'קסון, לא תהיתם מאיפה כל המפלצות מגיעות, ואיך הן מתארגנות לצבאות מטילי אימה ותוקפות את המחנות והגיבורים בגלים של רשע טהור? אז אני כאן כדי לספר לכם! קבלו פאנפיק חביב ופרודי על איך העולם של פרסי ג'קסון עובד מאחורי הקלעים
