פרק 33

96 7 0
                                    

גררתי את האופנוע לחוף במאמץ וקרסתי על החול, מתנשף.
זה היה כבד. אני לא רוצה לעשות את זה שוב בחיים
טלי דילגה בקלילות מהאופנוע והביטה סביבנו
"תראו מה זה" היא קראה "יש פה הרבה גפנים"
היא צדקה. במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף עמדו כרמים עמוסים ענבים, מגודרים היטב נגד פורצים
"בחלקו המזרחי של האי מצויים שטחים חקלאיים בהם מגדלים בעיקר גפנים." אמר רמבו
הסתכלנו עליו. הוא הרים את מבטו מהטלפון
"מה?" הוא שאל "הטלפון שלי לא התקלקל"
טלי גלגלה את עינייה "יש לנו מושג מה אנחנו מחפשים?" היא שאלה
"חשבתי שאת אמורה לדעת"
"אני לא יודעת הכל" היא אמרה בהתגוננות "ובמיוחד לא איפה הכניסה הקרובה למבוך. למה שאני אדע איפה היא?"
"טוב, אז מי אמור לדעת איפה היא?" שאלתי בעודי קם מהחול "אני לא יודע, ורמבו בטח לא. את גם צריכה לעזור במשהו"
עינייה של טלי הצטמצמו "אתה רומז שלא עזרתי בכלום במסע הזה?"
"זה לא מה שהתכוונתי אליו" אמרתי בהתרסה "אבל כן, כרגע את צריכה-"
"זה לא שאתה עשית הרבה יותר, טלקין" טלי נהמה "היו לך כמה רעיונות טובים, אבל תזכור שאתה אפס, כלום. בניגוד אלי, פגיעה אחת ואתה מת, לתמיד. שלא תעז לבוא אלי בדרישות"
"תרגעו, לא צריך לעשות דרמה" אמר רמבו בעודו מתקרב אלינו "בסך הכל-"
טלי פנתה אליו בחדות
"ואתה" היא אמרה "אם אתה כל כך חכם, אולי תחפש בגוגל את הכניסה למבוך?"
"זה רעיון" אמר רמבו "אולי-"
טלי סטרה לו.
המתח נסק לגבהים חדשים. פתאום האפשרות למות בעתיד עלי ידי חצויים היה נראה כמו חלום רחוק
"אוקי, אוקי" אמרתי ונעמדתי ביניהם "אני מבין שכולנו עייפים ולחוצים. אולי לא התנסחתי טוב והייתי קצת קצר רוח, אבל טלי- ורמבו- אני מעריך מאוד את העזרה של שניכם, בלעדיכם בחיים לא היינו מגיעים עד כאן" נשמתי עמוק "אני רואה בכם חברים שלי, לא סתם מפלצות. אנחנו לא צריכים לריב ביננו"
המתח התפוגג לאיטו. טלי ורמבו הסיטו את מבטם. המתנתי כמה דקות במתח
"נשנוש?" שאלה טלי פתאום
"מה?"
"טוב... תודה. על מה שאמרת. ואתה צודק, אסור לנו לתת לזה להפריד ביננו, לא עכשיו" היא אמרה
"אני מתנצלת גם"
רמבו נהם משהו לא ברור. בחרנו לפרש את זה כהסכמה כללית
"יופי, הכל מעולה" אמרתי בהקלה והתחלתי לצעוד לכיוון הכרמים, כשטלי ורמבו אחרי "עכשיו אניחנו רק צריכים לחפש את המבוך. הדלת שלו תהיה מסומנת בדלתא-"
שליפ
החול שסביבנו זע וסגר עלינו במהירות הבזק. גרע לפני שאיבדנו את ההכרה, יכולתי לראות נצנוץ של חוטי כסף

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now