פרק 45

85 7 1
                                    

המצביא ליטף את חרבו הזהובה בהרהור
"אז לא הרגת אותה בסוף"
בלעתי את רוקי. עמדנו בקומה העליונה של מחנה המפלצות, ומכאן הייתה לי תצפית נפלאה על המבנה הענק שעוצב כגליל. יכולתי להשקיף על כל הקומות רוחשות המפלצות כל הדרך עד לקומת הקרקע ששימשה לאימונים וקרבות, והייתה לי תחושה שאם לא אענה נכונה, אני גם אפגוש אותה. בדרך הקשה.
"לא, אדוני. כריקלו הזאת... היא פשוט חזקה מידי-"
"נשנוש!" המצביא תפס אותי בכתפיי "זה מדהים!"
"אההה... מה?"
"אף מפלצת מעולם לא הצליחה להסתנן כך למחנה החצויים, לפגוע בהם פגיעה כה אנושה ולחזור בחתיכה אחת! אין לי ספק שבחרתי היטב"
"אבל לא הצלחתי" מחיתי "ההתנקשות נכשלה. אני נכשלתי"
"שטויות" נופף המצביא בידו בביטול "מעולם לא חשבתי שתצליח. אבל עדיין הצלחת להדהים אותי"
"אז... למה?"
המצביא בהה על המחנה הפרוש לפניו. עשיתי כמוהו
"למה אנחנו תמיד מפסידים, נשנוש?" הוא שאל לפתע "כרונוס, ועכשיו גאיה. יש לנו יותר כוח, יותר חיילים, ואנחנו בכל זאת מפסידים. למה לדעתך זה קורה?"
"אמממ..." ניסיתי לחשוב "כי להם יש חצויים?"
"כן, אבל לא" אמר המצביא "אנחנו זקוקים למישהו שיכול למלא את התפקיד, אבל חצוי לעולם לא יוכל להוביל צבא מפלצות לקרב. לא באמת. אנחנו צריכים מישהו עם תושייה, עם אומץ, עם מקוריות, מישהו משלנו"
הרגשתי פתאום מאוד מודע לעצמי "אה, ואני...?"
הוא סובב את ראשו והביט בי במבט חודר
"אני קורא לכם 'אדוני מלחמה' "
אה?
"אתם מפלצות שמתפקדות כחצויים. החוליה שבין הכוח המפקד לחיילים הפשוטים. אלו שהופכים את אספסוף המפלצות לצבא מטיל מורא. אתם מסוגלים להנהיג. לחשוב. לפעול. אתם התשובה שלי לחצויים"
ידיו התהדקו על המעקה
"בניגוד לעצתי, גאיה וכרונוס יצאו להילחם בלי אדוני מלחמה לצידם. הם האמינו שכוחם וכוח צבא המפלצות שלצידם ינצח. הטעות הזאת לא תחזור על עצמה"
"רגע, אז כל זה היה מבחן? ומה היה קורה אם הייתי מת?"
"אז הייתי שולח אותך שוב ושוב, עד שהיית מצליח לעשות משהו" אמר המצביא בחיוך מרושע, ואז פניו הרצינו "אולי זה לא היה ברור, אבל כל המחנה הזה, כל ההשקעה... המטרה המרכזית שלנו היא למצוא ולאמן מפלצות כמוך"
מפלצות כמוני
אדוני מלחמה
"אתה לא מגזים? אולי אני לא האחד הזה שאני מחפש"
"להזכירך" הוא אמר בכובד ראש "קטלת הידרה לבדך, הנהגת מפלצות שבכל מצב אחר היו הורגות אחת את השנייה אל מסע מחוסר סיכוי, ולקינוח, חוללת טרור במחנה החצויים והשארת אותו חבול וכואב" הוא הושיט את ידו ללחיצה "אם אתה לא מי שחיפשתי, אני לא יודע מי כן. ברוך הבא לכוחותינו, והפעם באמת"
ברוך הבא
קוראים לי נשנוש, ואני אדון מלחמה

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now