פרק 30

81 7 0
                                    

קפאתי בעודי בוהה בחיצים. לא יכול להיות. כל כך מהר עלו עלינו? יש לנו בכלל סיכוי מול מישהו כל כך מיומן?
כאן הייתי אמור למות, והפעם באמת, אילולא שתי סיבות
אחת: החיצים לא התמקדו בי אלא נורו לעבר טלי. נראה שכרגע לציידת לא אכפת ממני, לא כל עוד יש אמפוזה בתור מטרה.
לסיבה השנייה אני קורא רמבו.
"קדימה נשנושוש, בוא נעוף מפה!" הוא צעק עלי בעודו משתופף תחת מטח החיצים
ניסיתי לענות, אבל כל מה שיצא לי מהפה נשמע בערך כמו ברווז גומי שדרכו עליו. רמבו נאנח והרים אותי מהרצפה, ואז, בלי גינונים מיותרים, הוא העמיס אותי על גבו כמו שק קמח.
זה הוציא ממני תגובה
"היי!"
"פעם הבאה אל תקפא!" קרא רמבו בעודו רץ לעבר הדלת ואני מטלטל על גבו "כי אני לא אהיה שם תמיד כדי להציל את הישבן הקטן שלך!"
ישבן קטן?
איך הוא מעז.
שיני נקשו. כל הגוף שלי קפץ ופרכס. ניסיתי להגיד משהו, אבל פחדתי לכרות לעצמי את הלשון.
ממש חי את החלום, מה?
תוך כדי המנוסה המאולתרת העפתי מבט בטלי, והיה נראה שהיא מסתדרת לא רע. היא קפצה ודילגה בין מטחי החיצים בעודה מניעה את רגליה הלא תואמות וחומקת מהיריות במהירות. התרשמתי מאוד מהמיומנות שלה.
הדלת הייתה נעולה, אבל רמבו פשוט בעט בה. לא נעולה.
הערב כבר ירד. חקרנו את הסאטיר במחסן נטוש באיזור תעשייה, ממש על שפת הים. תכננתי שברגע שנסיים את... העניינים שלנו, פשוט נגנוב סירה או משהו כזה, אבל לאלות הגורל היו תוכניות אחרות.
אני שונא את אלות הגורל.
רמבו עצר
"לאן?"
בשלב הזה התנערתי לגמרי, ועלה לי רעיון
"תזרוק אותי למים" אמרתי
"מה?"
"פשוט תעשה את זה!"
רמבו השליך אותי בתנופה חיננית את תוך הים. נחתתי בקשת מושלמת
סוף סוף, מים. אני שוב בשליטה
התחלתי לשחות בעודי מחפש משהו, עד שראיתי כמה עצמים צפים במים.
סירות. מושלם
לא זאת, גם לא זאת
הנה
תפסתי אחת שנראתה קלה וחתכתי את החבלים שקשרו אותה אל המעגן, ואז התחלתי לגרור אותה חזרה במהירות.
אף אחד לא יחסל את החברים שלי בחיצים. זה לא יכול להיגמר ככה.
תוך דקה הגעתי והוצאתי את הראש מהמים
"רמבו! טלי! מהר!" צעקתי
רמבו וטלי זינקו אל... האופנוע ים שגררתי.
אופס?
"ברצינות?" טלי צעקה עליי בזעם
רמבו היה נראה מאושר
משכתי בכתפיי ותפסתי את קצה החבל שחתכתי מקודם. רמבו התעסק עם כמה מהחוטים, והאופנוע התעורר לחיים בקול נהמה
החיצים המשיכו לשרוק מעלינו, אבל טלי ורמבו רכנו על ההגה, ודהרנו אל תוך הלילה
הצלחנו לברוח, לעת עתה

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now