פרק 7

116 12 2
                                    

שאפתי עמוק את הריח שלו כדי לוודא. יאפ. לא מפלצת, לא אל ואפילו לא חצוי, המצביא היה מאה אחוז אנושי. הוא לבש מכנסיים צבאיים וגופיה, וחגר חרב, ולמרות שלא היו לו מדים רשמיים כלשהם, כל המפלצות שסביבו התנהגו אליו בכבוד ובפחד השמורים לטיטאנים בכבודם ובעצמם.
איך לעזאזל בחור אנושי משיג שליטה מוחלטת כזו בצבא של מפלצות?
ואז הוא הסתכל לי בעיניים.
היו לו עיניים אכזריות
ולא, לא אכזריות של בואו- נבעט- בחתול- כי- זה- כיף, אלא אכזריות של אני- אבעיר- את- כל- העולם- אם- זה- יקדם- את- המטרות- שלי
הרגשתי איך אני- לא, עצם ישותי- קמלה תחת המבט האכזרי והקר הזה. לא יכולתי להמשיך להביט בעיניו, אז הורדתי את מבטי למטה, לעבר החרב שלו
מגודל התדהמה, הפה שלי נפער לרווחה
החרב שלו הייתה יפיפייה. הקת שלה הייתה עשויה זהב ומשובצת יהלומים ואבנים טובות ששווים מיליוני דרכמות. קחו את אקסקליבר- זאת הייתה המקבילה היוונית שלה. יכולתי רק לנחש שגם הלהב מדהים באותה המידה- הוא בטח עשוי מזהב קיסרי ומקושט אף הוא. חרב מדהימה, מהממת, ובתור בן לגזע של מחשלי נשקים, לא יכולתי שלא להיות מוקסם, התאהבתי בחרב הזו
לא, הערצתי אותה
לא לא, סגדתי לה
בעודי שקוע במבטים נפעמים בחרב המדהימה, המצביא התקרב אליי ואל רמבו. המלמולים המעטים שהיו סביבנו פסקו.
"מה זה, רמבו?"
הקול שלו היה קר ומחושב, בדיוק כמו העיניים. רמבו אחז בכתפי ולזכותו ייאמר שהקול שלו לא רעד
"זה נשנוש, כבודו. הדבר היחיד שהצלחתי למצוא שם למטה"
"נשנוש, הא?" אמר המצביא בעודו בוחן אותי מלמעלה למטה. קפאתי. תחת העיניים האלו, הרגשתי כמו בבדיקת רנטגן. לבסוף הוא חייך חיוך שלא האיר את עיניו
"ברוך הבא למחנה שלי, נשנוש"
הנהנתי ופלטתי קרקור שיכל להתפרש כ"תודה". המצביא הסתובב והמשיך לבדוק את שאר המגויסים, אבל לפני זה...
"רמבו" הוא אמר ברוגע "החסינות שלך מבוטלת לאלתר"
רמבו בלע את רוקו וקד "מובן אדוני. אני מתנצל"
המצביא הנהן הנהון קצר והמשיך בבדיקה. גם שאר המפלצות התכווצו תחת מבטו. לבסוף הוא ושאר המפלצות שאיתו החליפו מספר מילים ועזבו, מותירים אותנו מלאי הקלה
"וואו" אמרתי "פשוט... וואו"
"אני יודע" אמר רמבו בעוד המסדר מתפזר. הוא המשיך לאחוז בכתפי והוביל אותי בין קהל המפלצות
"לאן אתה לוקח אותי?"
הוא חייך "אל הנפחייה כמובן" הוא אמר "אתה רוצה לפגוש את שאר הטלקינים, לא?"

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now