הרגשתי איך גופי המותש פוגע בקרקע.
מעניין אם אוולד מחדש. מעולם לא הייתי חזק בתאולוגיה מפלצתית, אבל זה יהיה נחמד אם טרטרוס יחליט שאני ראוי לחזור לחיים או משהו.
אולי גם לא לחזור לחיים יהיה בסדר. אני אפסיק להתקיים בעולם האכזרי הזה, שבו אני בסוף שרשרת המזון. אני רק מקווה שהמוות שלי יהיה נטול כאבים-
"אהההההההה!!!"
פקחתי את עיניי, ואז עצמתי אותן ופקחתי שוב, כי לא יכול להיות שהן עובדות. מה שראיתי לא היה קיים
מולי, כריקלו התפתלה בכאבי תופת.
משום ששני חיצי כסף הזדקרו מהמקום שבו היו עינייה
"אההההה!!! הם שורפים! אהההה!!!-"
מה
מה קרה הרגע?
הדרקון שאג. הנימפה הצליפה בידה בעיוורון, והאדמה רעדה. הגבעה החלה להתבקע
מצאתי בתוכי כוח שלא ידעתי שקיים וביצעתי את הפעולה המדהימה שלא חשבתי שאזכה לעשות.
קמתי, מתנודד על רגלי
הדרקון הסתער לעברי, מגיב לכאב ולכעס של הנימפה, אבל אני כבר לא הייתי שם. מלתעותיו נסגרו על חלל ריק.
נמלטתי במורד הגבעה, ספק רץ ספק מתגלגל בחוסר שליטה, בעודי מקווה שאוכל להימלט בחסות המהומה ושלא אספוג מספיק נזק בכדי להתפורר
נעצרתי למרגלות הבית המשונה הצבוע בכחול ומיהרתי להתחבא בצילו, בעוד הדרקון והנימפה מחריבים את הגבעה מאחורי. סכין הוצמדה לצאוורי. קפאתי
"הכל באשמתך!" דאבל הידקה את אחיזתה בסכין "למה היית חייב ליפול בדיוק ברגע ההוא?! בגללך פגעתי ברוח המגנה של מחנה החצויים!"
הסכין שבידה רעדה. קלטתי שהיא בוכה
"נ-נכשלתי" דאבל ניגבה את עיניה בידה "הגבירה תעניש אותי. מגיע לי להענש"
"אממממ, אז אני יכול, כאילו, ללכת?"
הייתי בטוח שאתפורר רק מהמבט שלה "הכל בגללך!"
"אוי נו" אמרתי "להרוג אותי לא ישנה שום דבר מבחינתך"
"אתה עדיין מפלצת" היא אמרה בשנאה, אך היה נראה שהיא מהססת
"אני בכל מקרה חצי מת" אמרתי והחוותי על פציעותיי "מה זה ישנה, למעוך חרק כמוני? חוץ מלהסתבך עוד יותר עם המצביא, כמובן"
בינגו. פניה של הציידת האפירו והסכין נשמט מאחיזתה. עוד לא ידעתי מי זה המצביא ולמה היא מפחדת ממנו כל כך, אבל זה הזמן להשתמש בזה, מכיוון שמאגרי המזל שלי לחלוטין אזלו בשלב הזה
"את באמת חושבת שהגבירה שלך תגן עלייך, אחרי מה שעשית?" לחשתי, מקווה להישמע מאיים "שחררי אותי, ואדאג שלא תיפגעי ממפלצות בקרוב. הייתי ממליץ לך לברוח מהציידות ולהתחיל חיים חדשים"
ספרתי עד שלוש. בשלוש היא תהרוג אותי
אחת. שתיים-
"לך"
מצמצתי
"לך" היא צעקה עליי "ותגיד למצביא שיבוא יום שאהיה מספיק חזקה להרוג אותו! אני אכפר על החטא הזה יום אחד! אני-"
לא נשארתי כדי לשמוע את סוף דבריה. רצתי וזינקתי אל הנהר, שוחה בטירוף אל הים
אני חופשי
YOU ARE READING
מחנה המפלצות
Fantasyתמיד כשקראתם פרסי ג'קסון, לא תהיתם מאיפה כל המפלצות מגיעות, ואיך הן מתארגנות לצבאות מטילי אימה ותוקפות את המחנות והגיבורים בגלים של רשע טהור? אז אני כאן כדי לספר לכם! קבלו פאנפיק חביב ופרודי על איך העולם של פרסי ג'קסון עובד מאחורי הקלעים
