פרק 19

87 7 2
                                    

נכנסתי פנימה
תתארו לכם מאורת רשע של נבל ראשי כלשהו
יש לכם את התמונה בראש? יופי
ככה בדיוק זה היה נראה
רמבו כבר היה שם לפנינו, ונראה שנכנסנו בדיוק באמצע שיחה בינו לבין המצביא, משום שהוא השתתק בפתאומיות
המצביא עצמו ישב ליד שולחן ענק (ברור שיהיה שם שולחן ענק). מאחוריו היו תלויים על הקיר כל מיני דברים- מראשי מפלצות מפוחלצים ועד פטיש ענק ואכזרי למראה. הוא עצמו היה עסוק תוך כדי דיבור בניקוי החרב שלו בתנועות מדויקות ומהפנטות, והיה ברור שהוא יודע מה הוא עושה.
החרב הייתה מדהימה יותר משתארתי לעצמי. הלהב היה עשוי זהב וחד כתער, ואני פשוט עמדתי שם ובהיתי בה
"הלווו"
מצמצתי. טלי עמדה לידי ונופפה מול פניי. קלטתי שגם רמבו והמצביא מביטים בי "אולי תתקדם כבר?" אמרה טלי שוב פעם "אתה מבזבז את הזמן של המצביא. אתה לא רוצה לבזבז את הזמן של המצביא, זה מקצר את תוחלת החיים באופן משמעותי"
הנהנתי וצעדתי אל עבר המצביא
"נו נו" אמר המצביא בעודי נעצר לעמידה מתוחה ליד רמבו "מי זה אם לא המפלצת הבודדה שרמבו הביא לנו מטרטרוס. שמך?"
"נשנוש, אדוני" אמר רמבו לפני שהספקתי להגיד משהו
"היי!" מחיתי "זה לא נכון! זה-"
"שקט" אמר המצביא בקולו הקטלני
השתתקנו. בעטתי ברמבו מתחת לשולחן.
"אז, נשנוש" אמר המצביא בעודו מכניס בחזרה את החרב שלו אל הנדן וחוגר אותה "הרגת לי את אחת המפלצות היותר חשובות במחנה. ממש קיוויתי להרביע את ההידרה הזאת" הוא הביט בי בעיניו הקרות "זה עשה אותי מעט... עצבני"
בלעתי את רוקי
"אבל" המשיך המצביא "החוק בטיהור הוא שהחזק שורד, ואתה היית החזק. נראה שבכל זאת היית שווה את הסיבוב ההוא. נראה שסתם הענשתי אותך, רמבו"
"תודה לך, אדוני"
"והנה כמובן החרב המפורסמת" אמר המצביא בעודו מביט על נשכנית החגורה על גבי. הוא הושיט את ידו
"אפשר?"
שלפתי את נשכנית והגשתי לו אותה. הוא תפס בה מייד במומחיות של אדם שהתעסק כל חייו בכלי נשק והחל לבדוק אותה "מרתק" הוא אמר בעודו מפעיל את המנוע "רור סיפר לי על הרעיון שלך, ואתה בהחלט הראת תוצאות בשטח. איך אתה קורא לאבטיפוס הזה?"
"נשכנית, אדוני" אמרתי
המצביא כיבה את החרב והביט בי במבט שגרם לי לפסוע לאחור "ולמה קראת לה כך?
"כי... יש לה שיניים" מלמלתי
"מעניין" אמר המצביא "ובכן נשנוש. יש לי משימה בשבילך"

מחנה המפלצותWhere stories live. Discover now