הדרך ביני ובין העץ הייתה נקייה ממכשולים לכל אורך העמק, למעט מקבץ משונה ביותר של בתים שסודרו בצורת ח' מוזרה סביב בור אש גדול. אין לי רגע לבזבז, החלטתי, אני צריך לעבור ביניהם. כך דבר לא יפריד ביני ובין העץ
זאת הייתה הטעות של החיים שלי
רצתי אל עבר הבתים. באמת מקום מוזר, המחנה הזה. בית אחד היה נראה כמו בית בובות, ואילו על גבי האחר צמחו דשא ופרחים. עוד אחד היה בנוי כמו בונקר עם תיל דוקרני ולרביעי היו ארובות וגלגלי שיניים ענקיים
והיו שם בתים יותר מוזרים. בית שהיה עשוי מאלמוגים, בית שחור שעשוי מאבני שאול עם לפידים ירוקים בכניסה ובתים שנראו כמו מוזאונים מיניאטורים.
אה, והכל הסריח מחצויים
הפרווה שלי סמרה. אף פעם לא הרחתי כל כך הרבה חצויים במקום אחד. יכולתי לטעום את הסכנה באוויר
קדימה, אין זמן להתעכב, אתה צריך-
תרועת קונכייה הקפיצה אותי, ודלתות הבתים החלו להיפתח
"מה-"
"מה זה-"
"פולש!"
נו באמת.
מדלת הבונקר התפרצו עשרות חצויים נלהבים בשאגות קרב.
רוץ
ניצלתי את המהומה וזיגזגתי בין כמה חצויים מבולבלים בדרכי לצד השני. אני רק צריך להגיע לשם, והדרך תהיה פתוחה, וחוץ מזה, לי יש קיצורי דרך
זינקתי אל בור האש. לכאן אף אחד לא יוכל לעקוב אחריי-
"אההההה!!!"
הצעקה הייתה שלי. הלהבות האלו- הלהבות האלו שרפו אותי!
אל תעצור. אל תעצור אחרת תמות.
המשכתי להתקדם, למרות הכאב. כוויות מכוערות החלו להתפשט על עורי.
מחוץ למדורה שמעתי קולות, אבל הכאב בלבל אותי לגמרי. מעולם לא נכוותי קודם.
עוד צעד, עוד צעד
כשלתי אל מחוץ למדורה וכמעט קרסתי. זיהיתי מרווח בין שני בתים ורצתי לעברו, נמלט בעיוורון אל הלא נודע
מולי הופיע מבנה לבן עשוי מעמודים. זה ריח של אוכל שם?
הסתערתי במעלה המדרגות כשהחצויים בעקבותיי. יאפ. עשרות נימפות רוח היו עסוקות בלערוך שולחנות אוכל בכל טוב.
זה לא הזמן לעידון. זינקתי על השולחנות והעפתי כל דבר שנקרא בדרכי, מותיר אחריי נתיב של הרס. נחתתי בכאב על הרצפה והמשכתי לרוץ.
נהר!
מאחורי המבנה שצף פלג מים מהיר אל עבר הים. זינקתי לתוכו והתענגתי על הקרירות הפתאומית שהרגיעה לרגע את הכאב, ואז שחיתי במהירות אל עבר הצד השני.
הר ענק של סלעים חסם את דרכי. הוא נהם וזז ומידי פעם התפרץ מתוכו זרם של לבה.
נעצרתי בהיסוס. בדרך כלל מקום כזה ייתן לי יתרון מובנה, אבל הלהבות מקודם הצליחו לשרוף אותי, דבר שלא קרה לי מעולם.
פחדתי
אבל המציאות לא התחשבה בפחדים שלי. חיצים ננעצו בשריקה בסלע לידי, והבחנתי בחלחלה ששנים מהם עשויים מכסף.
זינקתי והתחלתי לטפס
YOU ARE READING
מחנה המפלצות
Fantasyתמיד כשקראתם פרסי ג'קסון, לא תהיתם מאיפה כל המפלצות מגיעות, ואיך הן מתארגנות לצבאות מטילי אימה ותוקפות את המחנות והגיבורים בגלים של רשע טהור? אז אני כאן כדי לספר לכם! קבלו פאנפיק חביב ופרודי על איך העולם של פרסי ג'קסון עובד מאחורי הקלעים
