זה לא היה כל כך נורא.
הרכב קפץ כל הזמן מהמהמורות שעל פני השטח של טרטרוס, ורק הייתי צריך להחזיק חזק ולהסתכל מידי פעם ששם דבר לא מתקרב מספיק כדי להוריד לי את הראש בסיס אחד
טוב, זה כן היה די נורא
"מי אתה?" צעקתי לכיוון הנהג בזמן שהוא ביצע פנייה מטורפת בין שני עצים
"מה אמרת?" הוא צעק אליי מעל שאגת המנוע
"איזו מפלצת אתה?" צעקתי שוב
"אה, זה. אני ענק לייסטרוגני"
"אתה לא נראה כל כך ענקי" ציינתי
"תסתום, או שתהיה חטיף" הוא רטן "ומה אתה?"
"טלקין" עניתי
הוא הציץ לעברי במראת הנהג והנהן "יש לנו כמה כמוך. אתם די טובים בלהכין נשקים, אבל לא משהו בלהילחם" הוא גיחך "אני רוצה לראות אותך שורד טיהור אחד"
זה לא נשמע טוב
"מה זה? לאן אתה לוקח אותי?"
"אתה בטח לא רוצה להיתקע חודשים ואפילו שנים בניסיון להגיע לפני השטח, נכון?"
"ברור"
"אז אנחנו נקפיץ אותך למעלה. זה לא יהיה מהיר ונוח כמו שערי המוות, אבל זה יעשה את העבודה"
"שערי המוות?" שאלתי בבלבול
"וואו אחי, כמה זמן היית מת?" הוא שאל בתדהמה
"אני לא יודע. אז מה הולך? כרונוס ניצח כבר או מה?"
הוא שרק "בהחלט מספיק זמן"
"נו?"
"לא רק שהוא הפסיד, גם הענקים שעלו אחריו הפסידו"
"אתה וחברים שלך?"
הוא נהם "אני מדבר על ה-ענקים. הבנים של גאיה"
"אה" הרגשתי קטן ועלוב. אם הענקים העתיקים, אלו שאפילו האלים לא יכולים להביס לבד, התעוררו ואפילו הם לא הצליחו... למי יש סיכוי?
"אבל אל תדאג" הוא צעק "אנחנו עוסקים עכשיו ביוזמה חדשה, ואתה זוכה להיות חלק ממנה"
"אתה ממשיך להגיד "אנחנו". מי זה "אנחנו" הזה שאתה מדבר עליו כל הזמן?"
"הייתי אומר לך אבל..."
"אבל?"
"אבל הגענו. תראה בעצמך
YOU ARE READING
מחנה המפלצות
Fantasíaתמיד כשקראתם פרסי ג'קסון, לא תהיתם מאיפה כל המפלצות מגיעות, ואיך הן מתארגנות לצבאות מטילי אימה ותוקפות את המחנות והגיבורים בגלים של רשע טהור? אז אני כאן כדי לספר לכם! קבלו פאנפיק חביב ופרודי על איך העולם של פרסי ג'קסון עובד מאחורי הקלעים
