הכל אפשרי (נק' מבט: יאיר)

24 1 0
                                    


נאנחתי אחרי שאסנת סיימה לדבר וחבשתי שוב את הכובע שלי, משלים עם העניין. "אם ככה אני אעביר אותנו בקסם למקום של משמידי האש" אמרתי באי חשק. טליה להפתעתי חייכה אליי אחרי זה. "עוד יכולת בזכות כובע הקסם שלך." אמרה בשביעות רצון. אסנת חייכה ונעמדה, מתמתחת. "תודה על הכל," אמרה בביישנות. אביגייל הנהנה והבנות התחבקו לפרידה. "בהצלחה!" שמעתי קול קטן של בת והסתכלנו לבית של טליה וראינו את שירן צופה בנו בדאגה הולכת וגוברת. טליה חייכה אליה והנהנו לשירן, שחייכה ושחתה משם. הבנתי שזה החדר שלה כשראיתי טלוויזיה נדלקת. טליה פנתה אליי. "אני מצטערת על הגילויי של סבך," אמרה ברצינות בעוד אביגייל ואסנת מדברות בינהן, אולי מתכננות תוכנית לחימה ואסנת מידי פעם מגניבה אליי מבטים ואני מחייך אליה, היא מחייכת חזרה בהיסוס וחוזרת לדבר עם אביגייל וחוזר חלילה. "אני יודעת שהוא היה צריך לספר לך על זה. אבל הוא חשש מהתגובה שלך, אני יודעת עכשיו. אני חושבת שהוא ידע גם שיום אחד תנקום בשמו ותצא למסע להשמיד את משמידי האש ושתפגוש אותי." "אמא," אמרתי מיד כשנזכרתי במשהו. טליה הסתכלה עליי בחוסר הבנה וזזתי באי נחת במקום. "היא הלכה למעיין המראות פעם אחת. מאז היא לא התייחסה אליי ולסבא אותו דבר,"הסברתי בהלם והסטתי מטליה מבט, שלא תראה את דמעות ההבנה בעיניי. טליה חייכה חיוך קטן וחיבקה אותי. "אם כך, כשהמסע ייגמר, אני בטוחה שהכל יתבהר ויחזור להיות כסדרו וכמו פעם. ושגם תשוחחו שיחה ארוכה מאוד, אתה ומשפחתך." הנהנתי לכתף שלה, מובך כולי. התנתקנו וטליה הסתכלה על שלושתינו באהבה. אסנת ואביגייל הפסיקו לדבר בדיוק באותו זמן. "ברגע שתלכו אפנה לרמה הכי גבוהה שאני יכולה לפנות בבני הים ונבצע את המשימה," טליה אמרה לאסנת, שהנהנה בכובד ראש. "תודה," אמרה. הסתכלתי באסנת, מהורהר. תהיתי אם אמא שלי ראתה במעיין גם עלינו, ואז בגלל זה סבא לא דאג. הלב שלי פרפר במבוכה ממש. שילבנו ידיים שלושתינו אחרי שחבשתי את הכובע ונעלמנו למשמידי האש.

הפיה והדרקוןWhere stories live. Discover now